חלוקת רכוש בין בני זוג מתייחסת למרכיב הרכושי שביחסים בין בעל ואשה, שנצבר במהלך הנישואין, וכעת צריך לדון בו עת היחסים מגיעים לקיצם.
חלוקת רכוש יכולה להיעשות בהסכמה – במסגרת הסכם ממון או הסכם גרושין בין בעל ואשה או כתוצאה מהליכים משפטיים, שנפתחים באמצעות תביעה רכושית או תביעה לפירוק שיתוף.
כיצד נקבעת חלוקת הרכוש
הכלל הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג הינו כי חלוקת רכוש תהא שווה בשווה ביניהם, בעין ככל הניתן או בשווה ערך כספי. זאת, למעט חריגים.
דירת מגורים הינה בעקרון הרכוש בעל הערך היקר ביותר שנצבר במהלך חיים משותפים. לכל צד יש כעקרון על פי חוק זכות ראשונים לרכוש חלקו של הצד האחר בדירה במקרה של מכירה. כאשר נמכרת הדירה לצד ג' בשוק החופשי לכל המרבה במחיר, כל צד מקבל מחצית התמורה בניכוי הוצאות המכירה.
לעיתים ובהעדר הסכמה מתמנה כונס נכסים למכירת הדירה, הפועל בשם הצדדים וכזרוע של בית המשפט, עד למכירת הדירה וחלוקת התמורה בין הצדדים.
בין יתר הרכוש שצריך לחלק בין בני זוג, קיימים הזכויות הסוציאליות שצברו הצדדים במהלך הנישואין, ציוד ומטלטלין שנצבר במהלך הנישואין, כספים ופקדונות כספיים ועוד, שאת כלם יחלק בית המשפט במסגרת תביעה רכושית שהונחה בפניו.
לעיתים קיים הסכם ממון או הסכם רכושי אחר שבמסגרתו הסכימו הצדדים הכיצד לחלק את רכושם. בהנחה שהסכם זה קיים או אמור להיחתם, כעקרון יש צורך לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין.
דרך המלך הטובה ביותר הינה להגיע להסכם בין הצדדים שבמסגרתו, כאמור, לחלק את הרכוש, בין הצדדים. עת הדבר לא מתאפשר כי אז בית המשפט אשר דן בתביעה רכושית, יכריע בענין.
בית המשפט יבדוק מהו מועד הקרע בין הצדדים, כלומר המועד בו נפרדו הצדדים או המועד שבו הסתיים השיתוף ביניהם. בנוסף, בית המשפט יבדוק מהו הרכוש מכל מין וסוג שהוא אשר הצטבר לצדדים במהלך החיים המשותפים ויקבע את החלוקה בין הצדדים. היה וקיים רכוש אשר לא נצבר במהלך החיים המשותפים כי אז הוא יהיה שייך לאותו צד שהביאו ו/או קיבלו.
לאחר מתן פסק דין או במקרה של הסכם – אישור הסכם, ירשום כל צד עיקול או הערת אזהרה אצל אותם גופים בהם יש לבן זוגו רכוש, על מנת שניתן יהיה לממש את חלקו בהתאם לפסק הדין או ההסכם.
ראה עוד: חלוקת רכוש בין בני זוג
