צו הגנה הוא צו בית משפט המופעל לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, שנועד להגן על נפגע אלימות בתוך המשפחה. אך באילו מקרים ניתן לבקש הוצאת צו הגנה? מהן ההגבלות על פי חוק? והאם ניתן לבטלו? ריכזתי עבורכם את כל הפרטים החשובים ביותר.
מהו צו הגנה?
צו הגנה ניתן להוציא בבתי משפט השלום ובבתי המשפט לענייני משפחה (ובבי הדין הרבניים אם יש תביעת גירושין), כנגד אדם שנוהג באלימות כלפי בן משפחתו. בהגדרה מצוין שצווים אלו נועדו “להבטיח את שלומו של אדם הסובל מאלימות מצד בן משפחה”, ולכן הוצאת צו הגנה באה למנוע התנהגות אלימה נוספת ולהרחיק את הפוגע מהקורבן.
הצו ניתן רק כאשר קיים חשש ממשי לביטחונו של הנפגע, במילים אחרות – אם השופט משוכנע שהמשיב/ה נוהג/ת באלימות במשפחה או מהווה סכנה נפשית או פיזית כלפי בן משפחתו, הינו רשאי לאשר מתן צו הגנה. צו ההגנה יכול לכלול שלל איסורים והגבלות שמפורטים בהוראה, כמו איסור על המשיב/ה להתקרב עד מרחק מסוים לבית הקורבן, איסור ליצור עימו קשר בכל דרך (טלפונית או אישית), ואפילו החרמת נשק.
מי יכול לבקש צו הגנה ומתי הוא ניתן?
בקשה לצו הגנה יכולה להיות מוגשת על ידי קורבן האלימות (בן משפחה הנפגע כיום או בעבר, כולל בני זוג מאותו מין), בנוסף רשאים להגיש בקשה גם גופים מוסמכים כגון היועץ המשפטי לממשלה או תובע משטרתי. בית המשפט יחליט להוציא צו הגנה אם עלה חשד רציונלי שהתנהגותו של המשיב/ה אלימה או מסכנת את הנפגע. בנוסף, גם תלונות על התעללות נפשית מתמשכת – כמו למשל יחס משפיל או מאיים שאינו מאפשר לנהל חיים תקינים, יכולות להצדיק הוצאת צו הגנה.
מה כולל צו ההגנה ואילו הגבלות נכללות בו?
צו הגנה הוא צו רחב היקף וכולל הוראות מגוונות המוגדרות לפי המקרה. בין ההגבלות הנפוצות: איסור להתקרב לבית הקורבן או להימצא בטווח מרחק מוסכם ממקום מגוריו של בן המשפחה המוגן, איסור ליצור עמו קשר בכל דרך (לרבות בטלפון או באמצעי תקשורת אחרים), ואיסור על כל פעולה שעלולה לפגוע בנכס השייך לקורבן. במקרים חמורים יותר ייתכן צו השולל מהמשיב נשק – וכשהמשיב הוא בעל נשק רשמי, בית המשפט אף יורה להחרימו מיד.
בנסיבות ספציפיות ניתן להורות על הפקדת ערובה כספית או התחייבות כספית של המשיב, שתיפדה במידה ויפר את הוראות הצו בנוסף, בית המשפט רשאי לכלול במסגרת הצו הוראה לדאוג לטיפול מקצועי לפוגע (למשל פנייה לטיפול פסיכולוגי), כחלק מתנאי ההגנה.
לסיכום, צו ההגנה הוא כלי משפטי המחייב את הפוגע להישמע להוראות הנקבעות על ידי בית המשפט. הפרת הוראות אלה היא עבירה פלילית של ממש, והמשטרה רשאית לעצור את המפר ולהעמידו לדין. לפיכך חשוב מאוד לציית לצו באופן מלא.
איך מגישים בקשה לצו הגנה ומהו ההליך המשפטי?
כדי לקבל צו הגנה יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט או בית הדין. הבקשה מוגשת במזכירות בית משפט השלום, בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. על המבקש למלא טופס בקשה רשמי לצו הגנה (שכולל גם תצהיר והתחייבות ערובה במידת הצורך) ולצרף מסמכים תומכים, למשל תלונת משטרה שהוגשה בעקבות אלימות. ההגשה אינה כרוכה בתשלום אגרה כלשהי, והמסמכים מגובים בראיות או עדויות רלוונטיות ככל שניתן.
לאחר הגשת הבקשה עורך השופט דיון דחוף (לעיתים כבר באותו יום). במקרה של הליך דחוף, הדיון עשוי להתקיים במעמד צד אחד (מעמד אקס פארטה), כלומר המשיב אינו נדרש להופיע, והשופט מקבל את ההחלטה על סמך טענות העולה מצד המגיש בלבד. במידה והשופט מוצא כי על פניו ברור הצורך לצו הגנה, הוא יעניק אותו מיד לאחר הדיון הראשוני. עם מתן הצו במעמד צד אחד, מקבל המבקש גם הודעה על דיון נוסף שיתקיים בתוך 7 ימים עם שני הצדדים, שבו שני הצדדים (המבקש והמשיב) יוכלו להציג את טיעוניהם המלאים. בשלב הזה בית המשפט רשאי לאשר את הצו, לשנות את תנאיו או אפילו לבטלו, בהתאם לנסיבות שנחשפו.
הצו הראשוני ניתן למשך תקופה קצובה, של עד 3 חודשים מרגע מתן הצו, לפני פקיעת תקופה זו צריך לבקש הארכת צו אם המצב עדיין נדרש. בית המשפט רשאי להאריך את הצו בחתימת החלטה נוספת של עד 6 חודשים נוספים (ובמקרים חריגים – עד לשנה נוספת). בקשת הארכה מוגשת באמצעות טופס בקשה ייעודי ותצהיר מפורט, שצריך להימסר לבית המשפט לפני מועד פקיעת הצו הקיים.
מהו התוקף של צו הגנה?
צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד או במעמד שני הצדדים תקף לתקופה של עד 3 חודשים. לפני שהצו פוקע, יש להגיש בקשה להארכתו (עם תצהיר) כדי לשמור על ההגנה. בהתאם לחומרת המקרה ולפסק הדין של השופט, ניתן להאריך את הצו לתקופה כוללת של עד 6 חודשים נוספים, ובמקרים מיוחדים אף עד שנה נוספת. בסיום כל תקופת הארכה יתכן פיקוח מחודש והחלטה מחודשת – כל עוד קיימת סכנה ממשית נפשית או גופנית לפונה.
מה ההבדל בין צו הגנה לצו הרחקה (או צו למניעת הטרדה)?
צווי ההגנה נועדו בעיקר למקרה של אלימות במשפחה, ואילו צוי הרחקה (במזונות למשל) וצו למניעת הטרדה מיועדים למטרות שונות. צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה ניתן רק במקרים של אלימות בין בני משפחה, כדי להגן על נפגע אלימות נגד הורה, בן זוג, קרוב משפחה וכדומה. לעומת זאת, צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן על פי חוק הגנה על חוסים והטרדה מאיימת, ונועד להגן על כל אדם (גם שאינו קרוב משפחה) מפני הטרדה, איומים או פגיעה בפרטיות.
בית המשפט מוסמך להוציא את שני הצווים, אך המקור המשפטי שלהם והנסיבות הנדרשות למתן הצו שונות: צו ההגנה מיועד להרחיק אלימות ממשפחה, בעוד צו ההטרדה מיועד לכל הטרדה שגורמת סכנה או פחד, גם במצבים מחוץ למסגרת המשפחה.
בפועל ניתן לפנות במקביל לבתי המשפט לקבלת שני סוגי הצווים, אם יש צורך בכך. למשל, אם מעבר לאלימות במשפחה קיימת גם הטרדה ממושכת (למשל איומים חוזרים בטלפון או ברשתות), ניתן לבקש גם צו מניעת הטרדה מאיימת בנוסף לצו הגנה.
*יש לציין שהוצאת צו הגנה אינה מפריעה למימוש זכויות אחרות – לדוגמה, ניתן להגיש במקביל תלונה במשטרה על אירוע אלימות ואף לבקש צו מניעת הטרדה ברגע שהדבר רלוונטי.
השוואה בין צו הגנה לצווים אחרים
| מאפיין | צו הגנה (אלימות במשפחה) | צו למניעת הטרדה מאיימת |
| חוק יסוד | חוק למניעת אלימות במשפחה | חוק למניעת הטרדה מאיימת |
| מבקש/ת צו | נפגע אלימות במשפחה (או נציגו) | נפגע ההטרדה (או נציגו) |
| נישא צו נגד | בן משפחה אלים (בעל, הורה, אח וכד') | כל אדם שעורך הטרדה (לא בהכרח קרוב משפחה) |
| משמעות הצו | הרחקת הפוגע והגבלות על התנהגותו | הרחקה ואיסור על התנהגות מטרידה כלפי המבקש |
| הרשאה שיפוטית | בתי משפט לענייני משפחה/שלום ובתי דין דתיים | בעיקר בתי משפט לענייני משפחה/שלום (לא בתי דין דתיים) |
סיכום ההבדלים: צו ההגנה מתאים למקרים של אלימות במשפחה, ונועד להרחיק בן משפחה אלים ולהבטיח שלומו של הקורבן. לעומתו, צו מניעת הטרדה מיועד לכל מי שנתקף או מותקף על ידי אדם זר או מוכר, גם אם אין ביניהם קשר משפחתי. בשני המקרים יכלול הצו איסורים כמו איסור על התקרבות, איסור על התקשרות וכולי, אך הם מכוסים תחת חוקים שונים ומוגשים בלשכות שונות.
מה קורה אם מפרים את צו ההגנה?
צו ההגנה הוא צו בלעדי המחייב קיום, הפרתו היא עבירה פלילית חמורה. בפסיקה מוסבר שהפרת הוראות צו הגנה “מהווה עבירה פלילית שעלולה לגרור מעצר”, ואף בהתאם להודעת עמותת כל-זכות הפרת צו עלולה להביא להגשת כתב אישום. במילים אחרות, המשטרה כפופה לאכיפה מלאה של הצו. אם המשיב (האדם שהופנה נגדו הצו) מתקרב אל הקורבן או עובר על איסורים אחרים הקבועים בצו, הוא עלול להיעצר על ידי השוטרים ולהופיע בפני בית המשפט בעבירת הפרת צו. לצד זאת, שופט המשפחה יכול להטיל על המפר עונשים שונים, כולל מאסר, קנס או חובות נוספות במסגרת ההליכים הפליליים הנובעים מכך.
לכן, חשוב מאוד לכבד את הוראות הצו במלואן. הנפגע רשאי תמיד לפנות שוב למשטרה או לבית המשפט אם יש הפרה. במקרים רבים המשטרה אף מנחה את הנפגע לדווח מיד כאשר נושא הצו קרוב למיקום הנפגע באופן אסור, כדי לעצור את המשיב ולהגן על הקורבן במיידי.
האם אפשר לערער או לבטל צו הגנה?
אם בית המשפט דחה את בקשת הצו, זכות הערעור עומדת למבקש. על פי החוק, ניתן לערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה או שלום לבית המשפט המחוזי. אם ההחלטה התקבלה בבית דין רבני, הערעור יוגש לבית הדין הרבני הגדול. ערעור זה ידון במהירות יחסית, כיוון שסוגיה זו כרוכה בסיכוני הבטיחות של נפגע האלימות.
*מומלץ בהחלט לשתף עורך דין כבר בשלב זה ולהגיש את הטיעונים במסגרת הערעור בתוך המועד הקבוע (45 ימים ממועד ההחלטה).
גם לאחר מתן הצו קיימת אפשרות לשינוי או ביטולו. לאחר הדיון השני, בית המשפט רשאי לשנות את תנאי הצו או לקצר את תוקפו. במידה והנסיבות השתנו משמעותית (למשל, היחסים בין בני המשפחה הוסדרו, או שהוכחה אי סבירות הבקשה), ניתן לפנות לבית המשפט שביקש לתת צו ולבקש ממנו לבטלו או לצמצם אותו. הטיפול בבקשה כזו דומה לתהליך ערעור – יש להגיש בקשה מנומקת ולהציג ראיות המצביעות על השינוי בנסיבות. ההמלצה היא לפנות לייעוץ משפטי לפני נקיטת פעולה כזו, כדי לוודא שהבקשה מנוסחת נכון ומגובה בראיות מתאימות.
ליווי משפטי אישי ומקצועי – משרד עו"ד ונוטריון איריס גרבר
במקרים של אלימות במשפחה, כל פעולה משפטית דורשת רגישות, דיוק ומהירות תגובה. משרדנו, בניהולה של עו"ד ונוטריון איריס גרבר, מתמחה בתחום דיני משפחה וגישור, ובפרט בהגשת בקשות לצווי הגנה, צווי הרחקה וצעדים נוספים למניעת אלימות. אנו מלווים את לקוחותינו משלב הייעוץ הראשוני – ללא התחייבות, דרך ניסוח הבקשה לבית המשפט, ייצוג בדיונים ואף טיפול בהארכות, ביטולים וערעורים.
אם אתם זקוקים לייעוץ דחוף בנושא צו הגנה או כל נושא בתחום המשפחה, לחצו כאן וצרו קשר עוד היום עם משרד עו"ד איריס גרבר.
