Skip to content

החוק החדש ליישוב סכסוך ובקשות דחופות

ספר חוקים

ההבדל בין בקשה לסעד זמני לבין בקשה לסעד דחוף לפי החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014.

כידוע בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו חוק חדש, חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014.

בפועל, חוק זה כופה על הצדדים כי טרם הגשת תביעות לבית המשפט לעניני משפחה או לבית הדין הרבני האזורי המוסמך, יהא עליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לאחת הערכאות, במטרה לנסות ליישב הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט או בית הדין.

בהתאם לתקנות 10 ו – 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו – 2016, קיימת אפשרות להגיש בקשה לסעד זמני (תקנה 10) ובקשה לסעד דחוף (תקנה 12), וזאת במקרים המתאימים.

ומהם המקרים המתאימים?

בקשה לסעד זמני הינה בקשה לשמירת המצב הקיים, בין היתר, המדובר על בקשות לעיכוב יציאה מהארץ ובקשה למתן צו עיקול או בקשות למתן צו מניעה, צווי עשה, צו להחזרת רכב שנלקח, צו לפתיחת חשבון שנחסם וכן צו למזונות זמניים. על מנת לקבל צו כאמור קיימת חובה מוקדמת של הגשת בקשה ליישוב סכסוך על פי החוק החדש.

בקשה לסעד דחוף הינה בקשה שאינה לשמירת המצב הקיים, והמדובר על בקשות לפעולה רפואית דחופה, בקשה להנפקת דרכון לקטין ואישור יציאה לקטין, בקשה דחופה בענין מזונות והחזקת קטינים ובקשה דחופה לגירושין כשהנתבע אינו מתגורר בארץ או בנסיבות אחרת, כשאי הגשת התביעה עלולה למנוע את התרת הנישואין בהמשך. על מנת לקבל צו כאמור אין חובה מוקדמת של הגשת בקשה ליישוב סכסוך על פי החוק החדש.

מהו ההבדל בין שני סוגי הבקשות? ההבדל המהותי הינו, כאמור, כי בבקשה לסעד זמני המדובר על רצון לשמירה על מצב קיים. פועל יוצא של הענין, הינו כי היה ו"המצב הקיים" אינו מספק את מגיש הבקשה, אין טעם והגיון להגיש בקשה למתן סעד זמני. בנוסף, בבקשה לסעד זמני לא נדרש להרים נטל הוכחה למתן הצו.

בבקשה לסעד דחוף, להבדיל, אין המדובר בשמירה על מצב קיים, אלא המדובר על בקשה למטרה ספציפית, דחופה ביותר, שעל מנת להעתר לה שומה על מבקש הבקשה להוכיחה.

עולה כי ניתן להגיש בקשה זמנית למזונות הן כבקשה לסעד זמני או כבקשה לסעד דחוף. ההבדל ביניהן, הינו כאמור כי בבקשה לסעד זמני הרציונאל הינו בקשה לשמור על מצב קיים בלבד ונושא נטל ההוכחה הנדרש בבקשה לסעד דחוף. חשוב להבהיר כי את הבקשה לסעד דחוף בעניין מזונות ניתן להגיש רק במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה עלולה לגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

עו"ד איריס גרבר

עורכת דין ונוטריון, איריס גרבר, הינה <a style="color: #AA8B3C !important; text-decoration: underline;" href="/">עורכת דין מומחית בתחום דיני המשפחה</a>, על כל תחומיו השונים, בעלת תואר ראשון בכלכלה וקרימינולוגיה B.A ובעלת תואר ראשון במשפטים LL.B מטעם אוניברסיטת בר אילן, חברה בלשכת עורכי הדין ובעלת רישיון עריכת דין משנת 1996.

שיתוף:
לייעוץ ראשוני עם משרד עו”ד איריס גרבר

השאירו הודעה, מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

אלימות כלכלית בגירושין

אלימות כלכלית בגירושין היא תופעה הרסנית ושקטה, שבה אחד מבני הזוג שולט באופן מוחלט במשאבים הכלכליים המשותפים ומונע מהצד השני שימוש חופשי בהם.

מה ההבדל בין צו ירושה וצו קיום צוואה – המדריך המלא

האם ידעתם שבגלל טעות אחת בבחירת ההליך – קבלת הירושה שלכם עלולה להתעכב חודשים רבים ואף לעלות אלפי שקלים נוספים?

הפרת זמני שהות: המדריך המלא לטיפול והתמודדות במערכת המשפט הישראלית

הפרת זמני שהות, מהווה כאחת הבעיות המשפטיות והרגשיות הנפוצות ביותר בעקבות גירושין. כהורים החווים הפרה של זמני השהות עם ילדכם, אתם עומדים בפני מצב מורכב

צוואה הדדית – כל מה שצריך לדעת על התחייבות משותפת בין בני זוג

במדריך הבא נסקור את כל ההיבטים המשפטיים והמעשיים של צוואה הדדית, יתרונותיה, חסרונותיה והמקרים בהם מומלץ להשתמש בה.

ניכור הורי – איך ניתן לפעול מבחינה משפטית?

ניכור הורי הינה תופעה מורכבת ומטרידה המשפיעה על אלפי משפחות בישראל מדי שנה. מדובר במצב בו ילד מפתח דחייה או ניכור משמעותי כלפי הורה אחד,