איפה עומד ההבדל בין צו הגנה לצו הרחקה?
צו הגנה וצו הרחקה הם שני סוגים של צווים להגנה מפני אלימות או הטרדה, אך הם נבדלים זה מזה בכמה היבטים מרכזיים:
- צו הגנה – ניתן במקרים של אלימות בתוך המשפחה, מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991, ומיועד להגנה על בן משפחה מפני בן משפחה אחר.
- צו הרחקה (או בשמו הרשמי: צו למניעת הטרדה מאיימת) – ניתן מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001, וניתן להוציאו כלפי כל אדם, גם אם לא קיים קשר משפחתי – במקרים של הטרדה, איומים או פגיעה שחוזרים ונשנים.
הבדלים נוספים בין צו הגנה לצו הרחקה:
- הערכאה המוסמכת – צו הגנה מוצא בדרך כלל על–ידי בית המשפט לענייני משפחה (או בית משפט שלום במקרים דחופים), בעוד צו הרחקה מוצא על–ידי בית משפט שלום בהליך אזרחי, ללא צורך בקשר משפחה בין המעורבים.
- משך התוקף – צו הגנה ניתן בתחילה לתקופה של עד 3 חודשים, עם אפשרות להארכה עד 12 חודשים (ובמקרים חריגים עד 24 חודשים). לעומת זאת, צו הרחקה ניתן לרוב לתקופה של עד 6 חודשים, וניתן להאריכו עד 12 חודשים (ובנסיבות מיוחדות עד 24 חודשים).
לאור זאת, ניתן לומר כי ההבדל המרכזי בין השניים עומד על כך שצו הגנה מוגבל אך ורק לתרחישי אלימות בתוך המשפחה, בעוד צו הרחקה נועד להגן מפני הטרדה או איום מצד כל אדם, גם מחוץ למסגרת המשפחתית.
צו הגנה – מהו ומתי משתמשים בו?
צו הגנה הוא כלי משפטי שנועד לספק הגנה מיידית לבן משפחה הסובל מאלימות פיזית, נפשית או מילולית, או מאיום באלימות, מצד בן משפחה אחר. החוק מגדיר "בן משפחה" בהגדרה רחבה, וכולל בני זוג נשואים או ידועים בציבור, בני זוג לשעבר, הורים וילדים, אחים ואחיות, ואף אנשים הגרים יחדיו באופן קבוע כמשפחה.
צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה יכול להינתן כאשר בית המשפט משתכנע שאירע מעשה אלימות במשפחה, או שיש חשש סביר שמעשה אלימות כזה עלול להתרחש בעתיד. אין הכרח להוכיח דווקא פגיעה פיזית קשה – גם אלימות מילולית קשה, התעללות נפשית מתמשכת, השפלות ואיומים חמורים עשויים להצדיק מתן צו הגנה. למעשה, הפסיקה בישראל הכירה בכך שגם פגיעה רגשית מתמשכת או שליטה ופגיעה נפשית יכולים להוות עילה למתן הצו.
מה המשמעות של צו הגנה?
כאשר ניתן צו הגנה, מטרתו להרחיק באופן מיידי את האדם האלים מסביבת המשפחה הנפגעת ולאסור עליו לבצע פעולות מסוימות. במסגרת צו הגנה בית המשפט רשאי לקבוע שורה של איסורים ותנאים להגנת המבקש, כמו למשל:
- הרחקת הפוגע ממקום מגוריו של הנפגע
- איסור על הפוגע להיכנס לדירה או להתקרב אליה במרחק מוגדר
- איסור להטריד את הנפגע בכל צורה (בטלפון, בהודעות, במפגש מקרי וכד')
- איסור ליצור קשר עם הנפגע במישרין או בעקיפין
- סילוק הפוגע מהבית המשותף לתקופה קצובה
- החרמת כלי נשק שבידיו והפקדתו במשטרה
- הטלת תנאים נוספים כפי שבית המשפט ימצא לנכון.
הצו נועד למעשה ליצור חיץ בטוח בין הנפגע לבין האדם האלים, על מנת לאפשר לנפגע לחזור לשגרת חייו בלי לחשוש מסכנה מיידית.
איך מגישים צו הגנה?
את הבקשה לצו הגנה רשאים להגיש בן המשפחה הנפגע (או אדם אחר מטעמו, למשל עורך דין), וכן גורמים רשמיים מסוימים כגון היועץ המשפטי לממשלה או תובע משטרתי במקרים המתאימים.
יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת להוציא את הצו, כאשר את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס ייעודי (שכולל תצהיר לאימות העובדות), ללא תשלום אגרה. לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט יקיים דיון דחוף (לרוב באותו יום או תוך זמן קצר מאוד) ויכול לתת צו הגנה במעמד צד אחד (כלומר, במעמד המבקש בלבד, ללא נוכחות הצד השני), אם הוא משתכנע שיש סכנה מיידית הדורשת הגנה מיידית.
במקרים כאלה, חייב בית המשפט לקבוע דיון נוסף במעמד שני הצדדים בתוך 7 ימים ממתן הצו הזמני, על מנת לשמוע גם את טענות הצד שכנגד לפני החלטה סופית. בתום הדיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט יחליט האם להאריך את תוקף צו ההגנה, באילו תנאים, ולאיזו תקופה.
מהו העונש המקסימלי בגין הפרת צו הגנה?
הפרת צו הגנה מהווה עבירה פלילית חמורה. אדם המפר הוראה מצו הגנה שהוצא כדין צפוי לחקירה והעמדה לדין בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 לחוק העונשין – עבירה שעונשה המקסימלי הוא עד 4 שנות מאסר. בתי המשפט והמשטרה מתייחסים בחומרה רבה להפרת צווי הגנה, על מנת להרתיע ולהבטיח את ביטחון הנפגעים.
מהו צו הרחקה?
צו הרחקה הוא הסוג השני של צו מניעתי, ושמו הרשמי כאמור הוא צו למניעת הטרדה מאיימת. מטרתו להגן על אדם מפני הטרדה, איומים או פגיעה מתמשכת מצד אדם אחר, גם כאשר אין ביניהם קשר משפחתי או קרבה אישית. צו הרחקה ניתן מכוח חוק למניעת הטרדה מאיימת משנת 2001, בניגוד לצו הגנה שניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. למעשה, החוק למניעת הטרדה מאיימת נחקק כדי לתת מענה למקרים של "סטוקינג", איומים או הטרדות חוזרות, בין אם מדובר במטריד זר, מכר, שכן, מעסיק, עובד, גרוש/ה או בן זוג לשעבר, וכדומה.
מי מוסמך לתת צו הרחקה?
בית משפט שלום מוסמך לתת צו הרחקה, לבקשת הנפגע (או אדם אחר מטעמו), כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בחוק. בין המצבים המאפשרים הוצאת צו הרחקה: אם אדם נוקט הטרדה מאיימת כהגדרתה בחוק – למשל, מעקב, בילוש, התחקות אחר אדם באופן חוזר, פגיעה בפרטיות (כגון צילום או פרסום מידע אישי ללא רשות), איומים חוזרים בפגיעה באדם או ברכושו, או כל התנהגות מטרידה אחרת באופן חוזר ונשנה. גם מקרה שבו המטריד כבר פגע פיזית באדם או ביצע בו עבירת מין בסמוך לפני הגשת הבקשה, או כלא אותו, יכול להצדיק צו הרחקה. החוק מדגיש שאין צורך שהמטריד יואשם בפלילים קודם – ניתן לבקש צו הרחקה גם ללא הגשת תלונה במשטרה, אם כי הגשת תלונה בהחלט יכולה לעזור בחיזוק הטענות ובמעורבות מהירה של המשטרה.
מה ניתן להשיג באמצעות צו הרחקה?
צו הרחקה כולל בדרך כלל:
- איסור על יצירת קשר מצד המטריד כלפי הנפגע (בשיחה, בהודעות, במייל, ברשתות חברתיות וכו')
- שמירת מרחק מינימלי מהמקומות שבהם הנפגע נמצא דרך קבע – למשל בית מגוריו, מקום עבודתו או לימודיו.
- בית המשפט רשאי לאסור על המטריד להטריד את הנפגע בכל דרך נוספת
- מתן הוראה על הפקדת נשק המוחזק בידי המטריד (לשלול ממנו רישיון נשק ולהחרים את נשקו בתקופת הצו)
- במקרים מסוימים יכול הצו לכלול גם איסור פרסום של תוכן פוגעני אודות הנפגע, הסרת פרסומים פוגעניים קיימים (למשל ברשתות החברתיות) והפניה לטיפול עבור המטריד, אם בית המשפט סבור שיש בכך צורך.
באופן כללי, צו הרחקה הוא גמיש וניתן להתאימו לנסיבות – החל מהטרדות "קלות" יחסית (כגון שכן מטריד, או מחזר לשעבר שלא מפסיק ליצור קשר) ועד איומים חמורים יותר – במטרה להפסיק לאלתר את ההטרדה ולהגן על שלום הנפגע.
כיצד מוציאים צו הרחקה?
בתחילה, יש להגיש בקשה בכתב למזכירות בית משפט השלום. את הבקשה רשאים להגיש הנפגע עצמו או מיופה כוחו (למשל עו"ד). בנוסף, החוק מאפשר גם לתובע משטרתי להגיש את הבקשה, וכן לעובד סוציאלי מטעם שירותי הרווחה במקרים של קטינים או חסרי ישע, ואף ליועץ המשפטי לממשלה או נציגו. חשוב לציין כי אין צורך לשלם אגרה בעת הגשת הבקשה.
בבקשה יש לפרט את נסיבות ההטרדה או האיום ולתאר את האירועים (כולל תאריכים ותדירות האירועים), ורצוי לצרף תצהיר מאומת וכן ראיות שתומכות בטענות – כגון העתקי הודעות מאיימות, תמונות, מסמכים רפואיים המעידים על תקיפה, עדי ראייה, וכדומה. לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט מקיים דיון בהקדם האפשרי, ואם יש צורך דחוף – ניתן לבקש צו זמני במעמד צד אחד באופן מיידי.
במקרה של סכנה מיידית, בית המשפט רשאי לתת צו הרחקה זמני לאלתר וללא שמיעת המטריד (בהיעדרו), כדי לספק הגנה דחופה לנפגע. לאחר מכן, בדומה לצו הגנה, ייקבע דיון המשך במעמד שני הצדדים בתוך 7 ימים ממועד הצו הזמני, שבו יישמעו גם טענות המטריד והצדדים יוכלו להציג ראיות באופן מלא. בתום הדיון, אם השתכנע בית המשפט שמדובר במקרה של "הטרדה מאיימת" כהגדרתה בחוק, הוא יוציא צו הרחקה בהתאם, הקובע את כל האיסורים וההגבלות המתאימים לעניין.
מה העונש בגין הפרת צו הרחקה?
הפרת צו הרחקה מהווה כמובן עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית. כפי שצוין, החוק הפלילי (סעיף 287) קובע עונש של עד 4 שנות מאסר למי שמפר צו שיפוטי שנועד להגן על חיים, גוף או שלומו של אדם אחר. לכן כל הפרה של צו הרחקה (למשל אם המטריד מתקרב בניגוד לצו או יוצר קשר אסור) מאפשרת ליידע מיד את המשטרה, אשר תוכל לעצור את המפר ולהגיש נגדו כתב אישום במידת הצורך.
בנוסף לפן הפלילי, הפרת הצו עשויה לשמש בסיס גם לתביעות אזרחיות מצד הנפגע, למשל דרישה לפיצוי כספי על הנזקים וההטרדה שנגרמו, אך עיקר החשיבות היא הרתעתית והגנתית – להבטיח שהמטריד יבין שהפרת הצו תגרור סנקציות חמורות.
טבלת השוואה בין צו הגנה לצו הרחקה
לפניכם טבלה המרכזת את ההבדלים העיקריים בין צו הגנה לצו הרחקה:
| נושא | צו הרחקה (למניעת הטרדה מאיימת) | צו הגנה (אלימות במשפחה) |
| חוק מסמיך | חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 | חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 |
| קשר משפחתי נדרש | לא – הצו חל גם על אנשים שאינם בני משפחה, לרבות זרים גמורים | כן – נדרש קשר בן משפחה קרוב או מגורים משותפים (בני זוג בהווה/עבר, קרובי משפחה וכו') |
| ערכאה מוסמכת | בית משפט השלום (הליך אזרחי רגיל) | בית המשפט לענייני משפחה (או שלום/דתי במקרים דחופים) |
| מי רשאי להגיש בקשה | הנפגע עצמו, אדם מטעמו, תובע משטרתי, עובד סוציאלי (לקטינים) וכו' | בן המשפחה הנפגע, אדם מטעמו, תובע משטרתי או היועמ"ש לממשלה |
| עילת הצו (תנאים) | הטרדה מאיימת: מעקב/בילוש, פגיעה בפרטיות, איומים או הטרדות חוזרות | אלימות במשפחה: אלימות פיזית, מינית, נפשית או מילולית, או חשש סביר לאלימות כזו |
| תוקף ראשוני | עד 6 חודשים (ניתן להארכה עד 12 חודשים; במקרים מיוחדים עד 24 חודשים) | עד 3 חודשים (ניתן להארכה עד 12 חודשים; במקרים חריגים עד 24 חודשים) |
| הגבלות אופייניות | איסור יצירת קשר, איסור התקרבות (שמירת מרחק), הסרת פרסומים פוגעניים, הפקעת נשק | הרחקה מהבית ומניעת כניסה, איסור יצירת קשר או הטרדה, סילוק ממקום המגורים המשותף, הפקעת נשק, הטלת טיפול שיקומי |
| דיון במעמד צד אחד | אפשרי; אם ניתן צו זמני ללא נוכחות המטריד – דיון במעמד שני הצדדים בתוך 7 ימים | אפשרי; אם ניתן צו זמני ללא נוכחות הפוגע – דיון בפני שני הצדדים יתקיים תוך 7 ימים |
| סיוע גורמי רווחה | לא נדרש בד"כ; הליך בין פרטיים (משטרה ממליצה לעיתים במקרה חירום) | לעיתים נדרש תסקיר של עובד סוציאלי, במיוחד כשמעורבים ילדים (רווחת המשפחה מעורבת) |
| הפרת הצו | עבירה פלילית – הפרת הוראה חוקית (עד 4 שנות מאסר; אכיפה ע"י משטרה, כתב אישום) | עבירה פלילית – בדומה לצו הרחקה; לעיתים ייחשב חמור יותר בשל הקשר המשפחתי והשלכותיו |
*(מקור הנתונים: חוק למניעת אלימות במשפחה, חוק למניעת הטרדה מאיימת, וניתוח פסיקה רלוונטית. כפי שמוצג בטבלה, כל אחד מהצווים נותן מענה לנסיבות שונות ודורש עמידה בתנאים ספציפיים.)
איך מבטלים צו הגנה?
לעיתים מתעורר מצב שבו האדם שעליו ניתן צו ההגנה מבקש לבטל את הצו, או אפילו מבקש הצו עצמו מעוניין בביטולו – למשל, בני זוג שהשלימו ומעוניינים לחזור לגור יחד, או מקרה בו נטען שהצו הוצא מלכתחילה ללא הצדקה. ביטול צו הגנה לפני שפג תוקפו דורש פנייה לבית המשפט שנתן את הצו, כי רק בית המשפט מוסמך לשנות או לבטל את החלטתו.
אם צו ההגנה ניתן במעמד צד אחד (בלי נוכחות הצד השני), אזי למעשה מתקיים כבר מנגנון אוטומטי: דיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים שבו הצד שהצו הופנה נגדו יכול לטעון שאין הצדקה לצו ולבקש את ביטולו. בדיון זה השופט יבחן את הראיות וטענות שני הצדדים ויחליט אם להשאיר את הצו או לבטלו. זו ההזדמנות הראשונה לביטול. אם במסגרת דיון זה אכן בוטל הצו – הוא פוקע מיד. אם לא בוטל, הצו ימשיך לתקופה שקבע בית המשפט (למשל 3 חודשים).
אך מה קורה אם חלף זמן מאז והצו עדיין בתוקף, ואחד הצדדים רוצה לבטלו לפני המועד?
קיימות מספר אפשרויות:
- בקשה מוסכמת של שני הצדדים – במקרים נדירים יחסית, שני הצדדים עשויים להסכים שהם רוצים בביטול הצו (למשל, בני זוג שהגיעו לפיוס ורוצים לשוב לחיות יחד). במצב כזה ניתן להגיש לבית המשפט בקשה משותפת לבטל את צו ההגנה. בית המשפט יבחן בזהירות אם ההסכמה חופשית ומרצון, ואם אין בכך סיכון, ולרוב ייטה לאשר ביטול בהסכמה – במיוחד כשהנפגע (שבגללו הוצא הצו) מצהיר שהוא אינו חושש עוד. חשוב לדעת שנדרשת מיומנות משפטית בניסוח בקשה כזו, כדי לשכנע את בית המשפט שהנסיבות השתנו והצו מיותר.
- בקשה חד-צדדית של מי שהצו נגדו: אם רק הצד שהצו ניתן נגדו רוצה לבטלו (למשל, בעל שטוען שאשתו הוציאה נגדו צו הגנה כוזב והוא רוצה לבטלו), הוא יכול להגיש לבית המשפט בקשה לביטול צו הגנה. בבקשה עליו לפרט מדוע לדעתו אין הצדקה לצו, כמו למשל לטעון שלא היו דברים מעולם או שהמצב השתנה (למשל, עבר זמן, הוא עבר דירה, הוא עבר טיפול וכו'). בית המשפט יזמן דיון (במעמד שני הצדדים), ולעיתים יבקש גם תסקיר רווחה או מידע נוסף לפני החלטה. כדי להצליח בבקשה כזו, יש למעשה להראות לבית המשפט שהתנאים שהצדיקו את הצו בתחילה כבר לא קיימים, או שהצו הוצא על בסיס טעות/הטעיה. אם השופט יתרשם שיש שינוי נסיבות משמעותי, הוא רשאי לקצר את תקופת הצו או לבטלו לאלתר. אך אם בית המשפט לא ישתכנע, הצו יישאר עד תום תוקפו.
- ערעור לערכאה גבוהה יותר: דרך נוספת היא להגיש ערעור על החלטת בית המשפט שנתן את צו ההגנה. למשל, אם בית משפט לענייני משפחה האריך צו הגנה ל-3 חודשים והבעל מרגיש שזה נעשה בלי הצדקה, הוא יכול לערער לבית המשפט המחוזי. הערעור צריך להיות מוגש בתוך 15-20 יום (תלוי בסדרי הדין) ממועד ההחלטה להוציא או להאריך את הצו. בערעור, ערכאת הערעור תבחן אם נפל פגם בהחלטה המקורית. לעיתים נדירות, ערעורים כאלה מצליחים להביא לביטול הצו או לקיצורו, במיוחד אם מתברר שלא הייתה הצדקה חוקית לצו מלכתחילה. עם זאת, יש לשקול שערעור לוקח זמן, ובינתיים הצו נותר בתוקף.
חשוב להדגיש: כל עוד צו ההגנה בתוקף, חובה לציית לו במלואו. אי אפשר להחליט עצמאית שלא לקיים את הצו בטענה ש"הגשתי בקשה לביטול" או "הנפגע/ת כבר לא מעוניין/ת". עד שאין החלטה רשמית של בית משפט על ביטול, הצו שריר וקיים. היו מקרים שבהם בני זוג החליטו לחזור מיוזמתם לקשר למרות צו הגנה – דבר זה מסוכן, שכן אם יקרה אירוע נוסף, בן הזוג המפר עלול להיענש על הפרת הצו אף אם השני הסכים לכך באופן פרטי. הדרך הנכונה היא לבקש ביטול רשמי.
*תוכן מאמר זה נועד לספק מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי רשמי. במקרה מעשי של אלימות, הטרדה או צורך בצו כלשהו, יש לפנות להתייעצות פרטנית עם עורך דין ולפעול לפי הנחיותיו.
