הסכם שלום בית ולחילופין גירושין – המדריך המלא

אז מה צריך להיכלל בהסכם שלום בית? ומדוע כדאי להיעזר בגורם מקצועי? כל הפרטים לפניכם.

מה זה הסכם שלום בית ולחילופין גירושין?

הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הוא הסכם משולב בעל שני חלקים עיקריים:

• חלק ראשון שמוקדש ליצירת שלום בית – כלומר שיקום וחידוש החיים המשותפים בהרמוניה.
• חלק שני שמתייחס לגירושין מוסכמים אם שלום הבית ייכשל.

ההסכם מעגן מראש את רצון שני בני הזוג לנסות ולחיות יחד שוב בשלום, אך קובע גם מה יקרה אם ייפרדו. למעשה, ההסכם מעניק "רשת ביטחון" לשני הצדדים: אם הנישואין עולים על דרך המלך – מצוין, ואם לא, הצדדים כבר הסכימו כיצד הגירושין יתבצעו מבחינת כל הנושאים החשובים.

הסכם שלום בית – החלק הראשון

במסגרת החלק הראשון של ההסכם, בני הזוג מתחייבים על תנאים וכללים לניסיון הפיוס. הם מגדירים כיצד יתנהלו חייהם המשותפים במהלך תקופת שלום הבית: למשל הסכמות על חלוקת מטלות הבית, התנהלות כלכלית וחשבונות בנק, השתתפות בטיפול זוגי במידת הצורך, שמירה על כבוד הדדי ונאמנות, חלוקת האחריות בטיפול בילדים, זמן שיוקדש למשפחה מול עבודה ועוד.

מטרת חלק זה היא להתמודד באופן כנה עם כל מוקדי הסכסוך שהובילו למשבר, ולתת להם מענה בהסכמה. פעמים רבות נקבעת תקופת ניסיון מוגדרת – למשל 3 עד 6 חודשים, במהלכה בני הזוג ינסו ליישם את ההסכמות ולחזור לחיי נישואין תקינים. בתקופה זו לרוב מסכימים שלא לנקוט בהליכים משפטיים נוספים, במטרה להתמקד בשיקום היחסים. ההסכם יכול גם לכלול תנאים מפורשים לגבי סיום התקופה: למשל, שאם בתום 6 חודשים לא חל שיפור משמעותי ביחסים או אם אחד הצדדים ירגיש שאין תוחלת בניסיון, יעברו הצדדים לחלק הגירושין של ההסכם.

הסכם שלום בית ולחילופין גירושין – החלק השני

בחלק השני של ההסכם מפורטים תנאי הגירושין שהצדדים מסכימים עליהם למקרה שהשלום ביניהם לא צלח. חלק זה הוא למעשה הסכם גירושין לכל דבר ועניין, הצופה פני עתיד. בין הנושאים המרכזיים שמוסדרים בו:

• מתן גט במועד שיוחלט (כולל התחייבות הדדית לשתף פעולה בהליך הגירושין בבית הדין הרבני כדי למנוע עיגון וסירוב גט)
• חלוקת הרכוש המשותף
• פירוק השיתוף בדירת המגורים ונכסים נוספים
• אחריות הורית על הילדים
• זמני שהות של כל הורה עם הילדים
• גובה מזונות הילדים והוצאות חינוך ובריאות
• חלוקת חסכונות ופנסיות
• הסדרת חובות משותפים
• ועוד

לעיתים כולל ההסכם סעיף ויתור על הכתובה מצד האישה, כך שהבעל לא יחויב בסכום הכתובה בעת הגירושין, נהוג להכניס סעיף כזה באופן מפורש כדי למנוע טענות עתידיות. כמו כן, מקובל להוסיף סעיפי סנקציות למקרה שאחד הצדדים יפר את ההסכם או יסרב לפעול לפיו (לדוגמה, קנס כספי במידה ובעל יסרב לתת גט בניגוד להתחייבותו, או פיצוי אם צד מפר תנאי מהותי אחר).

חשוב להדגיש: שני בני הזוג שומרים במסגרת ההסכם על הזכות להודיע בכל עת שהם רוצים להתגרש, ללא תלות בתום תקופת הניסיון שנקבעה, כך שאם אחד הצדדים חש שהמאמץ לשלום בית מיצה את עצמו, הוא רשאי לעבור לשלב הגירושין בהסכמה מבלי עיכוב נוסף.

בסופו של דבר, הסכם שלום בית ולחילופין גירושים נותן מסגרת ברורה ואחראית להתמודדות עם משבר בנישואין. במקום להיות תלויים בהבטחות בעל-פה או להיגרר מיד למאבקי גירושין, בני הזוג מנהלים את המשבר ברגישות ובשיתוף פעולה: קודם מנסים לשקם, ואם לא – נפרדים באופן מסודר. כלי זה צובר פופולריות בשנים האחרונות כדרך להביא לסיום מכובד של משבר נישואין, עם מינימום נזק רגשי, זמן והוצאות.

איך עורכים ומאשרים הסכם שלום בית?

עריכת הסכם שלום בית דורשת שיקול דעת ותכנון קפדני, ורצוי לבצע אותה בליווי מקצועי של עורך דין לדיני משפחה (ורצוי שגם נוטריון במידת הצורך). התהליך מתחיל בשיחות ודיונים בין בני הזוג, לרוב במסגרת גישור זוגי או בעזרת עורכי הדין שלהם – שבהם מעלים את כל הנושאים שדורשים פתרון כדי לחזור לחיי שלום.

זהו שלב חשוב של תקשורת פתוחה: יש לפרוס על השולחן את כל המחלוקות, הפגיעות והחששות שהצטברו, ולנסות להגיע להבנות הדדיות בכל נושא ונושא. עורך דין מיומן או מגשר משפחתי יכול לכוון את בני הזוג בשיחה, לוודא שכל נקודה מקבלת מענה בהסכם, ולהציע פתרונות יצירתיים מתוך ניסיונו במקרים דומים. לאחר שהצדדים הגיעו להבנות, מנסחים את ההסכם בכתב בצורה מפורטת ומדויקת.

הסכם שלום בית מקצועי יכסה, בין היתר: את תקופת הניסיון ודרכי הפעולה במהלכה (כאמור, ייתכן ויכלול התחייבות להשתתף בטיפול זוגי, קביעת כללים להתנהלות יומיומית וכו'), את התנאים למעבר לשלב הגירושין, ופירוט מלא של הסכמות הגירושין בכל הנושאים המשפטיים (רכוש, מזונות, זמני שהות  ועוד) למקרה שייפרדו. למשל, יש לפרט כיצד יחולקו חשבונות בנק, רכבים, נכסי מקרקעין, קופות גמל וקרנות השתלמות שצברו בני הזוג, לקבוע מי יקבל את הזכויות בדירה המשותפת או מתי וכיצד תימכר הדירה.

בהסכם חשוב להגדיר היכן יגורו הילדים לאחר הפרידה ואיך יחונכו (מסגרת חינוכית, חוגים, תנועות נוער…) זאת בכדי לשמור על יציבות. בנוסף, חשוב להסדיר תשלומי מזונות עבור הילדים כולל מנגנון הצמדה ופרטי העברה ולקבוע מנגנונים ליישוב מחלוקות אם יתעוררו בעתיד לגבי פרשנות ההסכם. כמו כן, רצוי לציין במפורש שההסכם מהווה גם הסכם ממון בין הצדדים, על מנת שיהיה ברור שכל העניינים הרכושיים סוכמו במסגרתו.

לאחר ניסוח ההסכם, על שני בני הזוג לעיין בו בקפידה ולהבין כל סעיף וסעיף לפני החתימה. מומלץ לא לחתום על הסכם שלום בית שנוסח ללא עורך דין או מבלי שהתייעצתם באופן עצמאי עם עו"ד מטעמו של כל צד. זהו מסמך בעל השלכות עצומות על עתידכם האישי, הכלכלי והמשפחתי, ולכן יש לוודא שהוא ברור, הוגן ומשקף במדויק את כוונתכם.

עורך דין מומחה לדיני משפחה ידע לנסח את ההסכם בשפה משפטית חדה שתמנע פרשנויות סותרות, יוודא שלא נשארו "חורים" או סוגיות לא פתורות, ויסביר לכם את המשמעות המשפטית של כל התחייבות שהכנסתם להסכם. משרד עורכי דין המתמחה בתחום (כמו משרדנו, עו"ד ונוטריון איריס גרבר) ילווה אתכם בתהליך באופן רגיש ומקצועי – החל מהייעוץ הראשוני, דרך המו"מ והניסוח ועד האישור הסופי.

אישור ההסכם בבית המשפט

בניגוד להסכמים עסקיים רגילים, הסכמים בענייני משפחה זקוקים לאישור רשמי של ערכאה משפטית כדי לקבל תוקף משפטי מחייב. לאחר שבני הזוג חתמו על ההסכם שלום בית, יש להגישו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (בהתאם לערכאה שאליה כפוף הגט).

הדיון באישור ההסכם הוא בדרך כלל פורמלי וקצר: השופט (או דיין בית הדין) יבדוק עם בני הזוג כי חתמו מרצונם החופשי, שהם מבינים את תוכן ההסכם ואת ההשלכות המשפטיות שלו, ואין עליהם לחץ או כפייה. בהיעדר בעיות מיוחדות, בית המשפט יאשר את ההסכם ויתן לו תוקף של פסק דין. מרגע זה, הוראות ההסכם ניתנות לאכיפה בדיוק כמו פסק דין של בית משפט לכל דבר. משמעות הדבר היא שאם אחד הצדדים יפר סעיף מההסכם, ניתן לפנות לבית המשפט (או ללשכת ההוצאה לפועל) כדי לאכוף את קיומו, להטיל סנקציות על המפר ואף לחייבו בפיצויים.

רק לאחר אישור הערכאה המוסמכת – ההסכם נכנס לתוקף משפטי מלא. יש לציין שאם בני הזוג נמצאים עדיין בתקופת שלום הבית (ועדיין לא החליטו להתגרש), הם יכולים לבקש מבית המשפט לאשר בשלב זה רק את חלק ההסכם הנוגע להתנהלות בשלום הבית, ואת חלק הגירושין להשאיר "על תנאי". עם זאת, ברוב המקרים מאשרים את ההסכם כולו מראש, כך שאין צורך לשוב לבית המשפט אם וכאשר יוחלט על גירושין – למעט הופעה ברבנות לסידור הגט עצמו.

עריכת הסכם שלום בית בעזרת עורך דין מומחה

כפי שהוזכר, מומלץ בחום להיעזר בעורך דין משפחה מנוסה לצורך ניסוח הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. עו"ד המתמצא בתחום ידע לשאול את השאלות הנכונות כדי לוודא שאין נושא מהותי שנשאר מחוץ להסכם, יוודא שהנוסח מאוזן ומקובל על שני הצדדים (כך שקטן הסיכוי לסירוב או הפרה בעתיד), וכן יבהיר לכם את המשמעות החוקית של כל ויתור והתחייבות.

בנוסף, עורך דין יכול לדאוג להגשת ההסכם לאישור בית המשפט בצורה נכונה ומהירה, ולייצג אתכם בדיון האישור. הסכם שלום בית הוא מסמך מורכב מטבעו, המשלב היבטים רגשיים עדינים יחד עם סוגיות משפטיות כבדות משקל – ולכן טיפול משפטי מקצועי הוא המפתח להצלחתו. משרד עו"ד ונוטריון איריס גרבר, בעל ניסיון של שנים בדיני משפחה, מתמחה בעריכת הסכמי שלום בית וגירושין תוך דגש על שמירת זכויות הלקוח/ה והילדים, ויצירת הסכם ברור, שלם ויציב שישרת אתכם נאמנה.

באילו מקרים כדאי לחתום על הסכם שלום בית ומהם יתרונותיו?

הסכם שלום בית מתאים בעיקר לבני זוג שנמצאים על סף פירוק הקשר אך עדיין קיימת אצלם נכונות לנסות ולהציל את הנישואין. הידיעה שיש הסכם חתום נותנת לשני הצדדים מוטיבציה להתאמץ באמת לשינוי, כי הוסכם על כללי משחק ברורים. בנוסף, ההסכם מספק ביטחון: שני בני הזוג יודעים שגם אם הניסיון ייכשל, אף צד לא "יפסיד" – שכן תנאי הפרידה כבר סוכמו בהגינות מראש. בכך נמנעת הסכנה שנפוצה במצבי פרידה ללא הסכם, שבה צד אחד עלול למצוא את עצמו תחת לחץ או סחטנות (למשל איומים בסירוב גט או בדרישות כלכליות מוגזמות).

להלן כמה יתרונות מרכזיים בעריכת הסכם שלום בית ולחילופין גירושין:

• הזדמנות לשיקום הנישואין באווירה בטוחה: ההסכם מאפשר לזוג לנסות לחיות בשלום בית, מתוך ידיעה ששום זכות לא תלך לאיבוד במקרה של כישלון. בני הזוג יכולים להשקיע בפתרון בעיות באמצעות תקשורת, פשרות וייעוץ (כגון טיפול זוגי) בלי חרב מתהפכת מעל הראש. לא אחת, הידיעה שיש "תוכנית גיבוי" לגירושין מפחיתה לחץ וחשש, ובפרדוקס מסוים היא אפילו מגדילה את הסיכוי שהנישואין יצליחו להיבנות מחדש.
• מניעת מאבקים משפטיים והפחתת עלויות: הסכם שלום בית שנערך בהסכמה חוסך הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומתישים בבתי המשפט או בבתי הדין. במקום שנה של דיונים משפטיים על כל נושא, שכירת עורכי דין בעלויות גבוהות, אגרות, המתנה לפסקי דין ועוד… ההסכם סוגר את הפינות מראש. בכך נחסכים עוגמת נפש, זמן יקר וכסף רב. במידה והניסיון לא מצליח, תהליך הגירושין בפועל יהיה מהיר ופשוט יחסית, כי הכול כבר מוסכם וחתום.
• ודאות ויציבות משפטית וכלכלית: אחד ההיבטים הקשים בגירושין הוא חוסר הוודאות, כמו למשל איך יחולק הרכוש? כמה מזונות יפסקו? מה יהיה עם הדירה? בהסכם שלום בית, כל התשובות לכך כבר ניתנות מראש בהסכמה. כך, בני הזוג ממשיכים בחייהם בתקופת ניסיון הפיוס מתוך ידיעה ברורה מה צופן העתיד, בלי צורך לחשוש מהלא-נודע. הוודאות הזו מאפשרת שקט נפשי יחסי הן לבני הזוג והן לילדים, שמקבלים מסר שההורים שולטים במצב ולא נאבקים מלחמות מרות.
• התחשבות בטובת הילדים: זוגות עם ילדים ירוויחו מכך שההסכם מונע מלחמות זמני שהות ומאבקי מזונות שעלולים לפגוע קשה בילדים. במקום להתכתש עליהם בערכאות, ההורים מגיעים להבנות משותפות, מה שמבטיח שהילדים ימשיכו לקבל יציבות ככל האפשר. אם הנישואין ניצלים, משמע שהילדים הרוויחו משפחה שלמה – ואם לא, לפחות הפרידה נעשית בדרכי שלום ובהסכמה, מה שמקטין את הטראומה לילדים. בנוסף, ניתן לשלב בהסכם סעיפים המגנים על זכויות הילדים בעתיד (כמו הסכמה על מקום מגורים של ההורים במרחק סביר כדי לשמור על מסגרות החיים של הילדים, הסכמה לגבי מוסדות חינוך, ועוד).
• הסרת חשש מסחיטה ועיכובים: בהסכם שלום בית ולחילופין גירושין, בן הזוג שאולי חשש מלהיות "קורבן" לסחבת או לסחיטה רגשית וכספית מקבל ביטחון. למשל, האישה יכולה להבטיח שהבעל יתן לה גט במועד מוסכם ולא ימרח את ההליך, כי הוא כבר התחייב לכך בהסכם (וביהמ"ש יאכוף זאת אם ינסה לסגת). הבעל יכול להבטיח שלא יידרש לשלם מזונות מוגזמים מעבר למה שסוכם, כי האישה ויתרה בהסכם על תביעות נוספות. שני הצדדים בעצם מנטרלים מראש הפתעות לא נעימות וסכסוכים עתידיים.
• כבוד הדדי וסיום מערכת היחסים בצורה מכובדת: התהליך של עריכת ההסכם עצמו, בהנחיית איש מקצוע, מכריח את הצדדים לשבת יחד ולדבר בגילוי לב על צרכים ופחדים. כבר זה כשלעצמו עשוי להפחית עוינות ולהגביר הבנה. גם אם בסוף יתגרשו, הם יעשו זאת מתוך כבוד והסכמה, ולא מתוך קרע וכעס.

לצד היתרונות, יש לציין כי הסכם שלום בית לא מתאים לכל מצב. אם ברור לכם שאין רצון אמיתי לשלום בית – למשל, במקרים של אלימות חמורה, התמכרות שאינה בשליטה, חוסר אמון מוחלט או מצב שבו אחד הצדדים כבר החל בחיים חדשים… ייתכן שאין טעם בניסיון חוזר ועדיף לפנות ישר להסכם גירושין או להליך משפטי להסדרת הפרידה.

השוואה בין זוג בהליך גירושין ללא הסכם לבין זוג עם הסכם שלום בית

האם ואיך אפשר לבטל הסכם שלום בית לאחר החתימה?

לאחר שהסכם שלום בית אושר וקיבל תוקף של פסק דין, הוא הופך למחייב ממש כמו כל חוזה או פסק דין אחר. בני זוג שחתמו ואישרו הסכם כזה אינם יכולים פשוט "לבטל" אותו באופן חד-צדדי אם שינו את דעתם. העיקרון המשפטי הוא שיש לכבד חוזים והסכמים שנחתמו בהסכמה חופשית, במיוחד כשבית המשפט אישר אותם לאחר שבדק כי הצדדים הבינו והסכימו. לכן, ביטול הסכם שלום בית באופן חד-צדדי הוא נדיר ומוגבל למקרים חריגים בלבד.

עם זאת, החוק כן מאפשר במקרים מסוימים לפנות לבית המשפט ולבקש את ביטולו או שינויו של הסכם שאושר, בדומה לביטול חוזה. העילות המשפטיות המרכזיות לכך מגיעות מדיני החוזים – למשל אם אחד הצדדים יוכיח שההסכם נחתם עקב טעות או הטעייה מהותית, בכפייה או תחת לחץ בלתי הוגן, ניצול וחוסר הגינות קיצוני (עושק), או חוסר כשירות משפטית (כגון מצב נפשי שמנע הבנת ההסכם בעת החתימה).

לדוגמה, היו מקרים שבהם נטען שאחד מבני הזוג הולך שולל והאמין שהשני באמת רוצה שלום בית, בעוד שלמעשה אותו צד תכנן מלכתחילה להתגרש ורק ניסה להשיג תנאי גירושין טובים יותר – אם תוכח תרמית כזו, ייתכן בסיס לביטול ההסכם. אבל חשוב להבין שבתי המשפט נוטים בזהירות רבה להתערב בהסכמים מאושרים. עצם העובדה שצד מסוים מתחרט בדיעבד על ויתורים שהסכים להם, או מרגיש שלא קיבל מספיק, אינה סיבה מספקת בפני עצמה לביטול ההסכם. אחרי הכל, ההסכם נחתם מרצון והצדדים לקחו סיכון מחושב בעת החתימה.

האם ניתן לבצע שינוי תנאי ההסכם?

שינוי בהסכמה הדדית בהחלט אפשרי. בני זוג רשאים תמיד, בהסכמה משותפת, לערוך הסכם חדש שמעדכן את התנאים (למשל, להעלות את סכום המזונות בהסכמה, או לשנות סידורי ראייה), ולפנות שוב לבית המשפט כדי לאשרו במקום ההסכם הקודם. בתי המשפט לרוב יכבדו הסכמה חדשה של הצדדים. אבל אם אחד הצדדים רוצה לשנות תנאי חד-צדדית והשני מתנגד – אזי חלים אותם עקרונות מחמירים של אי-ביטול, אלא אם יש עילת חוזה חמורה.

מה קורה במקרה של הפרת הסכם שלום בית?

בהקשר זה, חשוב להבדיל בין ביטול ההסכם לבין מצב של הפרתו. אם אחד מבני הזוג פשוט מפסיק לכבד את ההסכם (לדוגמה, מפר את כללי ההתנהגות בשלום הבית, מסרב להתגרש אף שהתחייב, או לא משלם מזונות כפי שסוכם), אז ההסכם לא "נמחק" – אלא הצד השני יכול לפנות לבית המשפט ולאכוף את ההסכם.

מכיוון שההסכם בעל תוקף של פסק דין, ניתן להפעיל צעדי אכיפה כולל הטלת קנסות, עיקולים וסנקציות נגד הצד המפר. לכן, ניסיון לחבל בהסכם באופן חד-צדדי הוא לרוב לא מהלך נבון, ועדיף תמיד לפתור חילוקי דעות במסגרת ההסכם עצמו (למשל באמצעות מנגנון גישור שנקבע בו, או בתקשורת פתוחה בין הצדדים).

בנוסף, ההסכם עשוי לכלול סעיף מפורש שקובע מה ייחשב כהפרה של שלום הבית ומתי כתוצאה מכך ייפסק ניסיון שלום הבית ויתחיל שלב הגירושין. במקרה כזה, הפרת ההסכם פשוט תזרז את המעבר לחלק הגירושין – והצד המפר ייאלץ לעמוד בתנאים שעליהם חתם בגירושין. כך או כך, ההסכם "מגן" על שני הצדדים: או שהניסיון לשלום מצליח, או שמתגרשים לפי תנאים ידועים, כך או כך התחמקות מקיום ההתחייבויות אינה אופציה ללא השלכות.

*המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. בכל מקרה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום המשפחה לצורך בחינת הנסיבות הספציפיות שלכם.