חוק יחסי ממון נועד להסדיר את נושא חלוקת הרכוש של זוג נשוי במקרה של גירושין או פטירה של אחד מהם. על פי החוק, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית מרכושם המשותף. נוסף לכך, החוק קובע שנכסים שהיו שייכים לבן הזוג לפני הנישואין, או שקיבלם בירושה או במתנה במהלך הנישואין, לא יחולקו בין בני הזוג. במקרים בהם בני זוג חתמו על הסכם יחסי ממון, כללי ההסכם יחליפו את כללי החוק ויקבעו לגבי אופן חלוקת הרכוש.
הסדרת הרכוש בין בני זוג
חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 כשמו כן הוא הינו חוק שנועד להסדיר את הממון בין בני זוג במקרים בהם בני הזוג מתגרשים או נפרדים. חוק יחסי הממון קובע כי למעשה בעת מקרה של גירושין או פטירה רשאי כל אחד מבני הזוג לקבל מחצית מהרכוש המשותף של השניים. כמו כן קובע החוק כי רכוש אשר שייך היה לאחד מבני הזוג עוד בטרם הנישואים, לא יחולק בין שניהם. כמו כן נכון הדבר בנוגע לנכסים אשר קיבל כל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין בירושה.
הסכם יחסי ממון
הסכם יחסי ממון הינו הסכם עליו חותמים שני בני הזוג ולמעשה מחליף את חוק יחסי הממון שנחקק ומתקיים כברירת מחדל כשאין הסכם ממון. הסכם יחסי הממון נחתם על ידי בני הזוג בטרם החתונה או לאחריה, כאשר רצוי לחתום עליו עוד לפני הנישואים. בהסכם יחסי הממון יכולים בני הזוג להחליט אילו מהנכסים שייכים למי מבני הזוג ללא תלות חיצונית בחוק יחסי הממון.
לפני ואחרי
לפני חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 הייתה בתוקף חזקת השיתוף, לפיה בני זוג שנישאו לפני שנת 74 והיו בעלי מערכת יחסים תקינה לכאורה, יחלקו ביניהם את הרכוש באופן שווה. החלת החוק אינה פשוטה כל כך ולכן רצוי להתייעץ עם עורך דין גירושין שבקיא בנושא בטרם ביצוע פעולה כלשהי. החוק כולל שלושה אלמנטים מרכזיים: איזון המשאבים ביו בני הזוג, מכירת דירת המגורים של השניים ויצירת הסכם ממון.
