תפריט
נושא הגירושין הוא נושא מורכב וטומן בתוכו סעיפים רבים, זכויות וחובות שאנשים לא מודעים להם. למעשה, נוצר מצב של חוסר מודעות בעניין הן לגבי גברים והן לגבי נשים העומדים מול תהליך פרידה או גירושין. מרבית האנשים אשר נתקלים בסיטואציה שכזאת, סבורים כי מדובר במזונות ילדים בלבד, אך לא כך הדבר. זכות האישה לקבל מזונות אישה, כאשר היא אינה עובדת ומשתכרת (מסיבה מוצדקת) היא זכות בסיסית, שהרי תפקידו של הבעל, על פי הנאמר בכתובה:"לפרנסאתא שתומה יום שבו נישאו ועד היום בו הם מתגרשים בפועל". חשוב לציין כי זו זכות הלכתית לכל דבר. זכות זו קיימת עבור האישה גם כאשר היא רוצה לחיות עם הבעל או כאשר אין סיבה להתגרש והבעל הוא זה שבפועל רוצה את הליך הגירושין והגט. תביעת מזונות לילדים הינה תביעה לתשלום דמי מזונות. המושג "דמי מזונות", כולל בתוכו את חובת הבעל (במקרה של מזונות אישה) או חובת האב (במקרה של מזונות הקטינים) לקיים את צרכי האישה ו/או הקטינים כיום, ועם התפתחות הפסיקה בעניין, יש מקרים בהם האם היא דווקא זו שתהיה מחוייבת במזונות הקטינים ויהיה עליה להעביר דמי מזונות לאב, זאת במקרים בהם היא משתכרת יותר מהאב וזמני השהות דומים.
תביעה בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני המוסמך קובע החלטה בדבר תביעת מזונות ילדים, חשוב מאד לוודא כי ההחלטה עצמה היא החלטה שלמה ואשר ניתן ליישמה לצורך גביה במסגרת לשכת ההוצאה לפועל ו/או המוסד לביטוח לאומי. כך לדוגמא, חשוב מאד כי בהחלטה יפורטו פרטי הצדדים כפי שמופיעים בכל תביעה שכזו, לרבות מספרי תעודות הזהות שלהם. ללא פרטי הצדדים לא ניתן יהיה להגיש את ההחלטה לביצוע במסגרת ההוצאה לפועל ו/או המוסד לביטוח לאומי.
בנוסף, חשוב מאד להקפיד כי במסגרת ההחלטה, יירשם כי דמי המזונות צמודים למדד המחירים לצרכן ויתעדכנו מדי 3 חודשים ללא חיוב רטרואקטיבי, וכי ירידה במדד המחירים לצרכן לא תפחית את דמי המזונות.
בנוסף, החלטה בדבר מזונות תפרט את סכום חיוב המזונות, ובדרך כלל תקבע סכומי מזונות לכל תובע בנפרד. למעשה כל תביעה שכזו מלכתחילה מבצעת חלוקה שכזו שכן בדרך כלל סכומי המזונות הנדרשים לכל ילד הינם שונים.
הנטייה כיום הינה כי החלטה של בית המשפט לענייני משפחה, שתינתן לאחר הגשת תביעת מזונות הקטינים, תקבע סכום מזונות מסוים ולסכום זה יתווספו מחצית עלויות שונות, דוגמת – מחצית הוצאות רפואיות חריגות ו/או מחצית הוצאות חינוך, לרבות צהרון ושכר לימוד בבתי הספר, וכן מחצית הוצאות חינוך חריגות, לרבות שיעורי עזר. כן כוללת החלטה בדבר מזונות קביעה בדבר חלוקת ההורים בכל הקשור לעלות חוגים, קייטנות וכך הלאה.
החלטה בדבר מזונות זמניים הינה מעצם טיבה החלטה שמטרתה שלא להותיר את הזכאי למזונות ללא אפשרויות קיום. לכן, בית המשפט לענייני משפחה הדן בבקשה לפסיקת מזונות זמניים לא נוהג להכנס לעובי הקורה, ולמעשה פוסק מזונות בשלב מוקדם זה של הדיון בעיקר על מנת שלא להביא את הזכאי למזונות לחרפת רעב.
החלטה בדבר מזונות קובעת, בין השאר, את חובת המזונות גם עת יעברו הילדים את גיל 18 שנים ועד לסיום השירות הסדיר בצה"ל, סכום החיוב יעמוד, בדרך כלל, על שליש מהסכום שהיה נוהג עד אותה עת. החלטה בדבר מזונות זמניים במסגרת התביעה הינה מעצם טיבה זמנית ויכולה להשתנות בהמשך. יחד עם זאת, אף על החלטה בדבר מזונות זמניים ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, במקרים המתאימים.
החלטה סופית בדבר מזונות קרויה פסק דין, שכן הינה מסיימת הליך ועליה ניתן להגיש ערעור בזכות, לערכאה גבוהה יותר. למרות שהמדובר בפסק דין אשר מסיים הליך, הרי שהיות ומדובר על הליך של תביעת מזונות, קיימת הלכה כי היה ויתקיים שינוי נסיבות מהותי ניתן יהיה להגיש תביעת מזונות חדשה על בסיס שינוי הנסיבות המהותי.
בכל מקרה חשוב לדעת, רצוי להגיש את התביעה מיד כשמתעורר הצורך, שכן, בעקרון למעט מקרים מיוחדים, בית המשפט פוסק מזונות על בסיס תביעת המזונות, החל ממועד הגשת התביעה ולפעמים אף ממועד הבקשה לישוב סכסוך.
קיימים שני סוגים נפוצים של תביעת דמי מזונות: האחד, מזונות של אשה כנגד בעלה. והשני, תביעת מזונות ילדים קטינים כנגד אביהם, באמצעות אמם כאפוטרופסתם הטבעית.
מזונות אישה נקבעים על פי רמת חייה טרם הפרידה, כלומר בתקופת הנישואין. מעבר לרמת החיים שאליה הורגלה האישה, ישנם קריטריונים נוספים שיש לקחת בחשבון בעת קביעת מזונות אישה והם:השתכרות הבעל, השתכרות האישה, צרכי האישה ורכושם המשותף.
כאשר פונים לבית המשפט על מנת לחשב את דמי מזונות אישה, תחילה בית המשפט בודק את מצבה הכלכלי של האישה, האם היא עובדת או לא והאם יש ברשותה רכוש אישי משלה. זכות נוספת של האישה במסגרת קביעת מזונות אישה היא הזכות למדור, ועל הבעל לספק לה זאת בדיוק כמו שהוא אמור לספק לה מזון וביגוד. למעשה, על הבעל לספק לה את אותה רמת חיים שהורגלה אליה. בעניין המדור, יש אפשרות להגיע לפשרה בה האישה תמשיך להתגורר בביתם המשותף ולא בדירה חליפית, אך דבר זה יכול לפגוע בזכותו הקניינית של הבעל, מכיוון שמחצית מהנכס במקרה והדירה של שני בני הזוג שייכת גם לו וכל עוד האישה נמצאת בבית, אין באפשרותו למכור את הנכס ולהרוויח את חלקו ביושר.
ישנם מקרים מסוימים בהם האישה אינה זכאית לדמי מזונות מבעלה כמו במקרים הבאים: במידה והאישה משתכרת שכר גבוה שיכול להספיק לה לרמת החיים אליה היא הורגלה. אך במידה והיא עובדת אך איננה מגיעה לרמת החיים אליה הורגלה, היא יכולה לתבוע את ההפרש. ישנם מקרים נוספים השוללים מהאישה את תשלום דמי המזונות מבחינה הלכתית כמו – אישה שעזבה מרצונה החופשי את ביתה, אישה מורדת מבחינה הלכתית ואישה שבגדה בבעלה.
את גובה מזונות האישה ניתן לקבוע בבית דין רבני או בבית דין לענייני משפחה. למעשה, שתי ערכאות שיפוטיות אלו רשאיות לקבוע את עניין המזונות, האישה יכולה להגיש תביעה למזונות אישה בשתי ערכאות שיפוטיות אלו, אך הגבר יכול להגיש תביעת גירושין רק בבית דין רבני ולדון גם בנושא זה.
על פי ההלכה היהודית, חייב אב בתשלום דמי מזונות וצרכיו ההכרחיים של בנו הקטין עד הגיעו לגיל 15 שנים, ולאחר גיל זה, חייב האב במזונות ילדיו מדין צדקה. על פי דין צדקה,מתחלקים ההורים בתשלומים השוטפים במזונות ובהוצאות השוטפות על בנם עד הגיעו לגיל בגרות בהתאם ליכולתם הכלכלית.
קיימים מקרים בהם מוגשת תביעת מזונות לילדים גם לאחר גיל 18 שנים. מה הוא הדין במקרים אלו? האם יש חובה לתשלום דמי מזונות גם בגילאים בגירים? חובת המזונות נידונה לא אחת בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר את התהליך כולו מלווה עורך דין לענייני משפחה. למעשה, הזכות למזונות אינה מובנת מאליה כלל במשפט הישראלי וישנם כמה תנאי בסיס המתחייבים על מנת לקיימה.
במידה ובהסכם גירושין או בפסק דין, לא נקבעו מזונות הילדים לתקופה שלאחר סיום הלימודים התיכוניים, על הבגיר להגיש תביעה עצמאית למזונות.
נושא מזונות ילדים מעל גיל 18 מוסדר בסעיפים 4, 5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
בהתאם לסעיפים הללו, אדם חייב במזונות ילדיו הבגירים ובני זוגם, בתנאי שהתקיימו 3 תנאים המצוינים בסעיפים. בהתאם לכך, המזונות לילד בגיר תוטל רק על אדם הנחשב
"אמיד", דהיינו, מי שיש ביכולתו לספק מזונות לילדו הבגיר לאחר שסיפק צרכיו שלו, צרכי ילדיו הקטינים וילדי בן זוגו הקטינים, וזאת כלפי ילד "נצרך", דהיינו, מי שלא יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר על אף מאמציו ושאינו יכול לקבל מזונות מעיזבון.
מאחר ובמדינת ישראל, בנים משרתים בצבא, בדרך כלל עד גיל 21 ובנות עד גיל 20, אזי, ניתן לקבוע כי המזונות ישולמו עד לגילאים הללו או עד לתום השירות הצבאי הסדיר, לפי המאוחר. לעניין זה, שירות צבאי ושירות לאומי הם היינו הך.
ההיגיון העומד מאחורי קביעה זו הנה כי חייל/חיילת בשירות צבאי סדיר, סמוכים בדרך כלל על שולחן הוריהם. זוהי חזקה עובדתית הניתנת כמובן לסתירה במידה והאב יוכיח כי לחייל יש מקורות הכנסה המספיקים למחייתו. החפץ לסתור חזקה עובדתית זו- עליו הראיה.
בפסיקה נקבע כי ילד בגיר המשרת שירות צבאי סדיר, עומד בתנאי הנזקקות לפיו "אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו, או ממקור אחר" האמור בחוק הנ"ל.
באשר להיקף החיוב נקבע, כי בתקופת השירות הצבאי רוב החיילים לנים בצבא וכן מקבלים מזון, ביגוד, הוצאות נסיעה וכלכלה, ולכן ההנחה היא, שתמיכת ההורים בהם פוחתת בתקופה זו לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת השירות הצבאי.
בהתאם לפסיקה הקיימת בארץ, אב חייב במזונות ילדיו בתקופת לימודיהם בכיתות יג'-יד, לאור העובדה כי התלות של הילד בהורים נמשכת עד לסוף השירות הצבאי הסדיר. אולם יש לדעת כי החיוב במזונות בתקופה זו אינו אוטומטי ובית המשפט יבחן את מצבו של הקטין וכן של האב.
תביעת מזונות עבור ילדים, מושתתת על חיובו של אב בתשלום מזונות ילדיו. (סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט).תביעת מזונות אשה, מושתתת על חובת הבעל לזון את אשתו, וחובה זאת מבוססת על הכתובה. הכתובה הינה מסמך מחייב, הנחתם על ידי הבעל במהלך טקס החופה והקידושין.
לגבי תביעת דמי מזונות אשה, על הבעל מוטלת חובת הנשיאה במזונות האשה, וזאת כאמור מכח הכתובה עליה חתם הבעל עת נכנס לברית הנישואין עם האשה. בנוסף, קיים מקור חוקי נוסף לחיוב הבעל לענין מזונות אשה, והוא – סעיף 2 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט.
בנוסף, חיובו של בעל התשלום מזונות אשה, יכול ויקום מכח הסכם שנחתם לפני ו/או במהלך הליכים משפטיים בין בני הזוג, המחייבו בתשלום מזונות אשה.
היקף חיוב הבעל במזונות האשה הינו רחב ביותר, ותלוי, בין היתר, ברמת החיים לה הורגלה האשה עם הבעל, היקף הרכוש, גובה הכנסת בני הזוג, רמת החיים הנהוגה ועוד.
לענין תביעת המזונות לילדים, חובתו של כל אב יהודי לזון את ילדיו הקטינים, נגזרת מהוראות הדין העברי, בהתאם לקטגוריות הגיל השונות, כדלקמן:
עד ליום 19.7.17, היקף החיוב היה בהתאם למעגלים כדלקמן:
ביום 19.7.17 ניתן פסק דין מהפכני, על ידי בית המשפט העליון, במסגרת בע"מ 1709-15 ו-919-15 אשר שינה את ההלכה הקיימת וקבע כי מזונות ילדים, מדין צדקה בלבד, יחולו כבר החל מגיל 6!!!!
לפיכך- כיום, קיימים 2 מעגלים בלבד: מגיל 0-6- לגבי קבוצת גיל זאת לא חל שינוי.
מגיל 6-18- מזונות מדין צדקה, דהיינו ההורים נושאים בנטל שווה במלוא הוצאות הילדים, בהתאם להכנסתם ויכולתם הכלכלית.
בית המשפט נוהג לקבוע מזונות בתקופת השירות הסדיר בצה"ל, בגובה של שליש מסכום המזונות הקיים עד אותו מועד.
בפסק דין צינובוי נ' צינובוי ובפסק דין אוחנה נ' אוחנה נקבע כי – פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולת של שני ההורים, מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות.
תביעת מזונות לילדים וכן מזונות אשה, בדרך כלל, נדונות בבית המשפט לעניני משפחה.
כידוע, על פי חוק המזונות, חובת האב לדאוג לכלכל את ילדיו בתהליך הגירושין עד להגיעם לגיל 18, ובמקרים מסוימים גם עד גיל 21. מזונות אלה הינם חשובים לצורכי גידול הילדים על מנת לספק להם את כל צרכיהם עד לגיל התבגרותם. את גובה המזונות קובע בית משפט או בית הדין הרבני על סמך צרכיו של הילד לצד הכנסותיהם של שני ההורים. בית המשפט רואה את עניין המזונות כחובת תשלום, מכיוון שתשלום זה נחוץ לטובת גידול הילד וסיפוק צרכיו הבסיסיים, כך שעל האב לשלם מדי חודש בחודשו מזונות עבור ילדיו. על אף חובה זאת, נראה כי ישנם מקרים רבים בהם אב הילדים אינו ממלא את חובתו ואינו משלם את מזונות ילדיו והאם נותרת חסרת אונים מול ההוצאות השוטפות של גידול הילדים.
בכל יום מוגשות לבתי המשפט וללשכות ההוצאה לפועל בקשות רבות של נשים שאינן זוכות לקבל את תשלום דמי המזונות שנקבע בפסיקת בית משפט, על ידי האב. החוק קובע סנקציות רבות וקשות בגין הפרת פסק דין מזונות ואי תשלום. כיום, כל אב חייב לשלם מזונות עבור ילדיו עד גיל 18 וזאת ללא קשר לרמת ההכנסה של האב. הוצאה לפועל – מזונות, הוא גוף אשר עומד לרשות נשים אלו ומסייע להן לגבות בכל דרך אפשרית את תשלום המזונות מידי האב ויכול להטיל סנקציות הכוללות עיכוב יציאה מהארץ, עיקולים שונים ואף מאסר.
אם האב אינו משלם את המזונות מכל סיבה שהיא, ניתן לגבותם בעזרת לשכת ההוצאה לפועל. באפשרות לשכת ההוצאה לפועל להטיל סנקציות רבות הכוללות – צווי מאסר, עיקול חשבונות, עיקול משכורת, עיקול מיטלטליו, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על רישיון הנהיגה ועוד סנקציות רבות אשר נועדו להרתיע את האב ולגרום לו לשלם את חובו כפי שנקבע בחוק המזונות. אולם במקרים שלאב אין כלל כספים או רכוש על שמו ולא ניתן לגבות ממנו את המזונות שנפסקו, או במקרים שהאב ברח מהארץ, או אסור בכלא וכל הסנקציות האפשריות בוצעו ללא הצלחה, ניתן להגיש תביעת מזונות עבור הילדים, כנגד הסב או הסבתא, כלומר הורי האב.
אימהות שאין להן הכנסות גבוהות, יכולות גם לגבות את תשלום דמי המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי, אך זאת עד תקרות מסוימות ובכפוף לתנאים מסוימים כפי שנקבע בחוק המוסד לביטוח לאומי, ואת ההפרשים ניתן לגבות דרך הוצאה לפועל – מזונות.
יצחק רבין 2, ב.ס.ר סיטי, מגדל i, קומה 11,
ת.ד 7798, מיקוד 4959244, פתח תקווה
2024 © כל הזכויות שמורות לעורכי דין איריס גרבר ומוטי גרטל
