בית המשפט לענייני משפחה במענה לבקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטינים, פוסק בדבר מזונות זמניים לקטינים. לעיתים פסיקתו של בית המשפט נעשית במסגרת דיון קדם המשפט הראשון אשר נקבע לצדדים.
כלל ידוע הוא כי בקביעת המזונות הזמניים אין בית המשפט הנכבד צריך להיכנס לעובי הקורה של תביעת המזונות לגופה.
המזונות הזמניים מהווים את הכספים החודשיים ההכרחיים לזכאי המזונות, עד לסיום הדיון בתביעה, וזאת כדי שזכאי המזונות לא יסבול בינתיים, חס וחלילה, חרפת רעב. (ראה לענין זה בר"ע (ת"א) 28/96 כהן נגד כהן (טרם פורסם)
הכלל הוא שצו למזונות זמניים הוא צו זמני לכל דבר, ומטרתו היא שתיים אלו: א) לשמר מצב קיים, דהיינו לשמר- עד כמה שעולה מכתבי הטענות בעיקר – על רמה מסוימת שבה נהגו בני המשפחה עד עתה ו – ב) למנוע – חו"ח – חרפת רעב מזכאי המזונות. (ראה בר"ע (ת"א) 519/96 זיסמן נגד זיסמן (טרם פורסם).
בית המשפט, עת קובע מזונות זמניים, קובע בדרך כלל סכום כספי לקטינים, וקובע ממתי מתחיל חיוב המזונות הזמניים. (בדרך כלל מיום הגשת התביעה).
בבר"ע 1895/02 ב.י. נ' ב.י. (ניתן ביום 20.1.03 ופורסם במאגרי המידע) נקבע גובה מזונות סף בסך 1,250 ₪. אולם כיום קיימת פסיקה אשר קובעת מזונות סף של 1,350 ₪ לחודש, לא כולל שכר לימוד, מדור ורפואה והוצאות חריגות.
לסכום הכספי, מוסיף בית המשפט סכום נוסף בגין עלות מדור (חלק הקטינים בעלות שכר הדירה או מתשלומי המשכנתא השוטפים), וכן קובע את חלקם של הקטינים בתשלומי אחזקת המדור (ארנונה, מים, חשמל, גז, טלפון, ועד בית וכו')
בנוסף, ובדרך כלל, מחייב בית המשפט את כל אחד מההורים, במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי, מחצית הוצאות חינוך (כולל תשלומי הורים, שכר לימוד וכו'), מחצית הוצאות רפואיות חריגות (לרבות, אבחונים, שעורי עזר), מחצית הוצאות חוגים ומחצית עלות קייטנות. (בדרך כלל רק מחזור ראשון)
כמובן, שהחלטות בדבר מזונות זמניים יכולות להשתנות מתיק לתיק, בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.
ראו גם: תביעת מזונות
