ההבדל בין הסכם ממון לצוואה

הסכם ממון הוא הסכם החל בין שני בני זוג, ואשר מטרתו הינה הסדרת הרכוש המשותף בין בני הזוג, הסכם ממון יונק את תוקפו מחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973.

צוואה לעומת זאת, הינה מסמך משפטי המסדיר את רצונו של המוריש לאחר מותו ויונקת את תוקפה מחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, הסכם ממון בין בני זוג שונה מצוואה במובנים שונים.

הבדל מהותי הינו נושא ביטולו של ההסכם לעומת ביטולה של הצוואה. צוואה כעקרון ניתן לבטל באופן חד צדדי על ידי המצווה עצמו. מאידך, ביטולו של הסכם ממון מותנה בהסכמת הצד שכנגד ומותנה באישורו של בית המשפט. הטעם לכך, החשיבות הרבה שמקנה החוק לוודא כי אכן אותו צד או צדדים, שביקש את אישורו של הסכם הממון מבקש כעת את ביטולו של ההסכם. מאידך, צוואה מעצם טיבה הינה מסמך משפטי פרטי ואישי של אותו צד המצווה, שלעיתים כלל אינו מעונין כי יידעו עוד בחייו כי הוריש רכוש, איזה רכוש הוריש ולמי. ומבחינה זאת קיימת אוטונומיה בלעדית ומלאה למצווה של אותה צוואה לרשום הצוואה, וגם לבטל את כולה או חלקה או לשנותה כולה או חלקה.

מכאן, שההבדל העיקרי בין מסמך הצוואה ובין מסמך הסכם ממון הינו – יכולת ביטולה החד צדדי של הצוואה. למעשה, המצווה יכול לכתוב כל אימת שיחפץ צוואה חדשה, לא כך הם פני הדברים בהסכמי ממון. הסכם ממון הינו כפי שנובע ממנו, הסכם, הדורש הסכמה של שני בני הזוג.

הבדל נוסף, הינו חוסר היכולת של אדם לצוות רכוש לאחר המוות במסגרת הסכם ממון. הטעם לכך הינה דרישה חוקית בהתאם לחוק הירושה, כי צוואה ניתן לערוך אך ורק לפי תנאי הוראות חוק הירושה. בהתאם לחוק הירושה, אין תוקף להורשה שלא נעשית על פי הוראות חוק הירושה. על כן, מסיבה זאת צווי של רכוש לאחר המוות שלא נעשה בהתאם לחוק הירושה הינו בטל מעיקרו.

למעשה, הסכם ממון מתייחס בעיקרו של דבר להסכמה בין אנשים חיים, ותוקפו מותנה באישור ערכאה שיפוטית כלשהיא.

צוואה הינה הקניה של רכוש לאחר המוות של אותו מוריש, ובדרך כלל נערכת בכתב, ותוקפה אינו מותנה באישורה של ערכאה שיפוטית כלשהיא.

הן צוואה והן הסכם ממון, הינם מסמכים משפטיים חשובים ומהותיים מאד ורצוי מאד להיוועץ עם עורך דין משפחה המומחה בתחום בעת עריכתם.

המידע המוצג באתר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה יעוץ או חוות דעת משפטית