צוואות וירושות

רכושו של אדם שלא עשה צוואה, מחולק לפי חוק הירושה. חוק זה קובע שלשה מעגלים:

הראשון, בניו של המוריש, אשר מתחלקים שווה בשווה בכל הרכוש. אם ילדי המוריש נפטרו אך השאירו צאצאים, יעבור חלקו של כל ילד לצאצאיו.
כשהמוריש לא השאיר ילדים או נכדים, עוברים למעגל השני, הרכוש עובר להורי המוריש, או לצאצאי ההורים אם הם אינם בחיים. אם לא נשארו יורשים מהמעגל השני, עוברים למעגל השלישי, הורי הוריו וצאצאיהם.

כל זה נכון אם המוריש לא היה נשוי או לא היה חי עם בן/בת זוג. כשיש לנפטר אשה וילדים, האשה יורשת מחצית מהעיזבון והילדים יורשים את המחצית השניה. הרכוש שהיה בתוך הדירה והרכב הפרטי עובר כולו לאשה. חוק הירושה קובע מה קורה עם רכוש הנפטר אם אין ילדים וכו'.

אם כן חוק הירושה הוא בעצם "ברירת המחדל" אשר מופעלת כשאין צוואות. ברוב המקרים, הישראלים מעוניינים בהסדר אחר, שאינו בדיוק לפי חוק הירושה.

לדוגמא, משפחה ישראלית ממוצעת, הורים ושני ילדים. לרוב, הבעל מעוניין שכל רכושו יעבור לאשתו והאשה מעוניינת שכל רכושה יעבור לבעל, ורק לאחר מות בן הזוג, יתחלק הרכוש בין הילדים, וזאת כדי לא ליצור מחלוקות על ניהול הרכוש בין הילדים לבין ההורה שנשאר בחיים וגם כדי לא ליצור תלות של ההורה החי, בילדים. במקרה זה חייבים בני הזוג לכתוב צוואה רגילה או צוואה הדדית, דהיינו, בני זוג מורישים אחד לשני את כל רכושם אם ימות לפניו. כמובן שצריך לפרט מה יעשה עם הרכוש לאחר ששני בני הזוג ילכו לעולמם.

המצב מסתבך יותר כאשר מדובר בזוגות שהתגרשו ונישאו מחדש ולכל אחד יש ילדים מנישואים ראשונים וכן ילדים משותפים. בכל מקרה מורכב כזה עדיף לכתוב צוואה. כדי שהרכוש יתחלק בדיוק כפי שהמוריש רוצה.

זוג שמצב היחסים ביניהם אינו טוב או מצוי בהליכי גירושין, רצוי מאוד להכין צוואה, מפני שאם אחד מבני הזוג ימות טרם הגירושין, יעבור הרכוש לבן הזוג איתו מסוכסך. סביר להניח כי אדם העומד בפני גירושין או פירוד יחפצו להבטיח את עתיד ילדיהם או להבטיח חלק מהרכוש לבן הזוג העתידי עימו עתיד לחלוק את חייו. עריכת צוואות תבטיח כי הרכוש לא יפול לידיו של בן הזוג שהפסיק להיות אהוב.

עריכת צוואה רצויה מאוד כאשר בן אדם חי עם ידוע/ה בציבור כאשר הוא עוד נשוי לבן זוגו הרשמי וטרם הצליח להשיג את הגט. במצב כזה, החוק קובע כי היורש הוא בן הזוג החוקי ולא הידוע/ה בציבור. ניתן לשנות הוראה חוקית זו על ידי עריכת צוואה שבה אדם מוריש את רכושו לידוע/ה בציבור שלו במקום לבן זוגו.

על ידי עריכת צוואה יכול המוריש לממש את רצונו ולמנוע סכסוכים בין היורשים.

חשוב לציין כי גם אם הרכוש היחיד הקיים הוא דירה הרשומה על שם שני בני הזוג, רצוי ביותר לכתוב צוואה, שכן, אחרת, עם מות אחד ההורים, הילדים יורשים מחצית מהדירה ורשאים לתבוע את פירוק השיתוף ומכירת הדירה, למרות שההורה האחר עדיין בחיים.

סוגי צוואות:

צוואה בכתב:

מסמך צוואה הכתוב בכתב יד וחתום על ידי המצווה בכתב ידו. מסמך זה ייכתב וייחתם בכתב ידו של המצווה בנוסף לכתיבת תאריך מועד עריכת הצוואה. צוואה זו מדגישה מה ייעשה ברכושו של המצווה לאחר מותו וכמובן שהיא הינה צוואה קבילה לכל דבר ועניין. חשוב להדגיש כי לרוב צוואות לרוב אינן נבדקות על ידי עורך דין צוואות או משפטן ולכן עלולות לגרום לשגיאות וטעויות אשר לעיתים יכולות לפסול את הצוואה.

צוואה בעדים:

לרוב צוואה בעדים תהיה מסמך משפטי מודפס ולא בכתב ידו של המצווה, כמו כן צוואה זו תכלול אף היא את תאריך עריכת הצוואה, חתימתו של המוריש ובנוסף חתימתם של שני עדים נוספים. על פי חוקי כתיבת הצוואה שני העדים יהיו כשירים ובגירים. כמו כן נהוג להקפיד על כך ששני העדים אינם נהנים על פי הצוואה וכי אינם יעשו דבר אשר עלול להתפרש כהשפעה בלתי הוגנת על המצווה, בהינתן מצב זה ישנה עילה לביטול קיומה של הצוואה ופסילתה

צוואה בפני רשות:

עריכת צוואה בפני רשות משמעותה כתיבת צוואה בפני רשם, נוטריון או שופט. צוואה זו מאופיינת באמירתה בעל פה כלפי גורמי הרשות אשר לגביה נרשם פרוטוקול שמאושר על ידי אותו גורם מוסמך, מי שנאמרה בפניו הצוואה.

צוואה בעל פה:

צוואה בעל פה מתאפשרת במקרים חריגים כאשר המצווה איננו יכול לערוך צוואה בדרך אחרת. צוואה זו מתייחסת למקרים בהם המצווה נמצא על ערש דווי ('שכיב מרע') ובהתאם לסעיף 23 א לחוק הירושות. עקרונות צוואה בעל פה דומות לצוואה בעדים, שכן על צוואה זו חובת האמירה בפני שני עדים השומעים את לשון המצווה, לאחר מכן נדרש לחתום על זיכרון דברים שייחתם על ידי שניהם (כפרוטוקול) ויופקד ברשם לענייני ירושה. חשוב לדעת כי צוואה שבעל פה אינה קבילה לאחר כ- 30 ימים בנסיבות בהן המצווה נותר בחיים.

טרם כתיבת צוואה, בפרט כשמדובר ברכוש רב, רצוי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום.