החוק החדש ליישוב סכסוך ובקשות דחופות

ספר חוקים

ההבדל בין בקשה לסעד זמני לבין בקשה לסעד דחוף לפי החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014.

כידוע בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו חוק חדש, חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014.

בפועל, חוק זה כופה על הצדדים כי טרם הגשת תביעות לבית המשפט לעניני משפחה או לבית הדין הרבני האזורי המוסמך, יהא עליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לאחת הערכאות, במטרה לנסות ליישב הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט או בית הדין.

בהתאם לתקנות 10 ו – 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו – 2016, קיימת אפשרות להגיש בקשה לסעד זמני (תקנה 10) ובקשה לסעד דחוף (תקנה 12), וזאת במקרים המתאימים.

ומהם המקרים המתאימים?

בקשה לסעד זמני הינה בקשה לשמירת המצב הקיים, בין היתר, המדובר על בקשות לעיכוב יציאה מהארץ ובקשה למתן צו עיקול או בקשות למתן צו מניעה, צווי עשה, צו להחזרת רכב שנלקח, צו לפתיחת חשבון שנחסם וכן צו למזונות זמניים. על מנת לקבל צו כאמור קיימת חובה מוקדמת של הגשת בקשה ליישוב סכסוך על פי החוק החדש.

בקשה לסעד דחוף הינה בקשה שאינה לשמירת המצב הקיים, והמדובר על בקשות לפעולה רפואית דחופה, בקשה להנפקת דרכון לקטין ואישור יציאה לקטין, בקשה דחופה בענין מזונות והחזקת קטינים ובקשה דחופה לגירושין כשהנתבע אינו מתגורר בארץ או בנסיבות אחרת, כשאי הגשת התביעה עלולה למנוע את התרת הנישואין בהמשך. על מנת לקבל צו כאמור אין חובה מוקדמת של הגשת בקשה ליישוב סכסוך על פי החוק החדש.

מהו ההבדל בין שני סוגי הבקשות? ההבדל המהותי הינו, כאמור, כי בבקשה לסעד זמני המדובר על רצון לשמירה על מצב קיים. פועל יוצא של הענין, הינו כי היה ו"המצב הקיים" אינו מספק את מגיש הבקשה, אין טעם והגיון להגיש בקשה למתן סעד זמני. בנוסף, בבקשה לסעד זמני לא נדרש להרים נטל הוכחה למתן הצו.

בבקשה לסעד דחוף, להבדיל, אין המדובר בשמירה על מצב קיים, אלא המדובר על בקשה למטרה ספציפית, דחופה ביותר, שעל מנת להעתר לה שומה על מבקש הבקשה להוכיחה.

עולה כי ניתן להגיש בקשה זמנית למזונות הן כבקשה לסעד זמני או כבקשה לסעד דחוף. ההבדל ביניהן, הינו כאמור כי בבקשה לסעד זמני הרציונאל הינו בקשה לשמור על מצב קיים בלבד ונושא נטל ההוכחה הנדרש בבקשה לסעד דחוף. חשוב להבהיר כי את הבקשה לסעד דחוף בעניין מזונות ניתן להגיש רק במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה עלולה לגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

עו"ד איריס גרבר

עורכת דין ונוטריון, איריס גרבר, הינה עורכת דין מומחית בתחום דיני המשפחה, על כל תחומיו השונים, בעלת תואר ראשון בכלכלה וקרימינולוגיה B.A ובעלת תואר ראשון במשפטים LL.B מטעם אוניברסיטת בר אילן, חברה בלשכת עורכי הדין ובעלת רישיון עריכת דין משנת 1996.

שיתוף:
לייעוץ ראשוני עם משרד עו”ד איריס גרבר

השאירו הודעה, מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

הסכם חיים משותפים

בשנים האחרונות, חלה עלייה משמעותית במספר הזוגות שבוחרים לחיות יחד מבלי להינשא באופן פורמלי. מציאות זו הובילה לצורך הולך וגובר בהסדרה משפטית, בכל הקשור לנושאים

מתי לא משלמים מזונות

מערכת המשפט הישראלית עברה טלטלה משמעותית בתחום דיני המזונות בשנים האחרונות. פסק דין תקדימי משנת 2017 חולל מהפכה של ממש באופן חישוב וקביעת דמי המזונות,

דברים שכדאי לדעת על איחוד משפחות

לכולנו חשוב לחיות בקרבת המשפחה שלנו, אך ישנם מצבים בהם נמנעת מאיתנו אפשרות זו, בין אם בשל הגירה למדינה אחרת…

הסכמי ממון – מדוע זה כל כך חשוב?

ובכן, מטרתו של הסכם הממון, היא להסדיר את נושא הממון בין בני זוג. לא כל זוג צעיר שעומד להנשא זקוק לכך…

עורך דין מקרקעין – מכירת נכס מקרקעין במסגרת הליך גירושין

מכירת נכס מקרקעין הינו דבר מורכב הדורש ידע מקצועי של עורך דין מקרקעין, אשר התמחותו הינה דיני מקרקעין. לעיתים נדרשת מכירת נכס מקרקעין במסגרת הליך

Skip to content