מעל 30 שנות ניסיון בתחום הגירושין
ייצוג באלפי תיקים משפטיים
מתמחה בתחום דיני משפחה
סגנית יו"ר (משותפת) בועדת משפחה של מחוז מרכז
לא אוטומטית. כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, הערכאה תבחן בעיקר את חלוקת זמני השהות ואת פערי ההשתכרות. אם הזמנים דומים וההכנסות דומות, ייתכן חיוב נמוך מאוד או היעדר העברה חודשית; אם יש פערים, עדיין עשוי להיפסק חיוב משמעותי.
ככלל עד גיל 18, ולאחר מכן, בתקופת שירות חובה, שירות לאומי או שנת שירות, מקובל להפחית את הסכום שנפסק עבור אותו ילד לכדי שליש, בכפוף לנסיבות ולנוסח פסק הדין או ההסכם.
אפשר לפתוח הליכי גבייה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ובמקרים המתאימים לבחון גם זכאות לקצבת מזונות דרך המוסד לביטוח לאומי. לפי המידע הרשמי, הזכאות לקצבת מזונות מותנית בתנאים שונים, ובכלל זה מבחן הכנסות, והסכום המשולם הוא הסכום שנקבע בפסק הדין או הסכום שבתקנות – הנמוך מביניהם.
כן, אבל לא די בתחושת אי-נוחות כללית. בדרך כלל צריך להראות שינוי נסיבות מהותי, בלתי צפוי, כך שהשארת החיוב הישן תהיה בלתי צודקת. לחלופין, ייתכנו מקרים שבהם ההסכם או פסק הדין המקורי כלל לא בחנו כראוי את צורכי הקטין.
אין סכום קבוע בחוק עבור מזונות לילד אחד. בתי המשפט בוחנים את גיל הילד, הכנסות ההורים, זמני השהות והוצאות המחיה בפועל. במקרים רבים הסכומים נעים בין מאות לאלפי שקלים בחודש, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל משפחה.
גובה המזונות עבור שני ילדים משתנה בהתאם להכנסות ההורים, סוג המשמורת והוצאות הילדים. באחריות הורית משותפת ובהכנסות דומות, ייתכן שהחיוב יהיה נמוך משמעותית לעומת משמורת בלעדית.
כאשר מדובר בשלושה ילדים, בתי המשפט בוחנים את סך צורכי הילדים, הוצאות המדור, החינוך והבריאות, לצד יכולת ההשתכרות של ההורים. ככל שמספר הילדים גדל, כך גם היקף ההוצאות הנלקחות בחשבון.
מזונות עבור ארבעה ילדים נקבעים באופן פרטני בהתאם להכנסות ההורים ולצרכים בפועל של הילדים. במקרים מסוימים, ובעיקר כאשר מתקיימת אחריות הורית משותפת, חלוקת הנטל בין ההורים תהיה שוויונית יותר מבעבר.
אין נוסחה אחידה ומחייבת בחוק הישראלי. בתי המשפט מתחשבים בגיל הילדים, הכנסות ההורים, זמני השהות, צרכי הילדים והוצאות המדור. לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2017, החישוב מבוסס יותר על חלוקת אחריות כלכלית בין שני ההורים.
ברוב המקרים משלמים מזונות עד גיל 18. לאחר מכן, בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, נהוג לשלם "מזונות מופחתים" בשיעור של כשליש מהסכום המקורי, עד לסיום השירות.
הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון קבעה כי בגילאי 6-15, כאשר מתקיימת אחריות הורית משותפת, שני ההורים נושאים במזונות בהתאם להכנסותיהם ולזמני השהות עם הילדים – ולא באופן אוטומטי רק האב כפי שהיה נהוג בעבר.
תביעת מזונות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בצירוף מסמכים פיננסיים, תלושי שכר, הוצאות הילדים ופרטים על זמני השהות. עורך דין מזונות יכול לסייע בהכנת התביעה ובהצגת הנתונים באופן מקצועי ומדויק.
דמי מזונות כוללים בדרך כלל הוצאות מחיה בסיסיות של הילדים כמו מזון, ביגוד, חינוך, בריאות, מדור והוצאות שוטפות נוספות. בנוסף, קיימות הוצאות חריגות כגון טיפולים רפואיים וחוגים שמתחלקות לרוב בין ההורים.
במקרים מסוימים של אחריות הורית משותפת מלאה, הכנסות דומות וזמני שהות שווים, ייתכן שלא ייפסקו מזונות כלל. בנוסף, ייתכנו מצבים חריגים בהם בית המשפט יפחית או יבטל מזונות בעקבות שינוי נסיבות מהותי.
דמי המזונות נקבעים לפי מכלול נסיבות החיים של המשפחה – כולל גיל הילדים, רמת החיים, הכנסות ההורים, זמני השהות והוצאות בפועל. כל תיק נבחן לגופו ולכן אין סכום אחיד או קבוע בחוק.
עורך דין מזונות מכיר את הפסיקה העדכנית, את דרכי החישוב ואת הטיעונים המשפטיים שיכולים להשפיע באופן משמעותי על גובה המזונות. ליווי מקצועי מסייע להגן על הזכויות הכלכליות של ההורים והילדים ולהימנע מטעויות שעשויות לעלות ביוקר בעתיד.
מי שסבור שיש "סכום קבוע בחוק" עבור מזונות לילד אחד, שניים או שלושה ילדים, מגלה מהר מאוד שהמציאות המשפטית מורכבת יותר. לפי המידע המעודכן, בישראל אין חוק שקובע תעריף אחיד של דמי מזונות ואין נוסחה סטטוטורית מחייבת שמחלקת אוטומטית את הנטל בין ההורים.
במקום זאת, הערכאה השיפוטית בוחנת את מכלול הנסיבות, ובכלל זה חלוקת זמני השהות, פערי ההכנסה והצרכים הספציפיים של הילדים.
זו בדיוק הנקודה שבה עורך דין מזונות טוב המתמחה בדיני מזונות – בונה תמונה עובדתית ומשפטית שמסבירה למה במקרה המסוים שלכם החיוב צריך להיות גבוה יותר, נמוך יותר או מחולק אחרת. חשוב גם לזכור שמזונות ילדים הם זכות של הילד, ולכן גם הסכמות בין הורים צריכות לקבל אישור שיפוטי ולהתיישב עם טובת הקטין.
מזונות ילדים ומזונות אישה הם שני מסלולים שונים, אף שבשיח הציבורי מערבבים ביניהם לא פעם. לגבי ילדים, הדין החל בישראל הוא בדרך כלל הדין האישי של ההורה. כאשר אין דין אישי רלוונטי, או כאשר הדין האישי אינו מטיל חיוב, נכנס לתמונה חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט-1959.
מזונות אישה, לעומת זאת, נוגעים לבת או בן הזוג, וברגיל נועדו לשמור על רמת החיים בתקופת הנישואין עד לפקיעת הקשר, ולא כתחליף קבוע לאחר הגירושין. בפועל, המידע המעודכן מציין כי אישה נשואה יכולה לתבוע מזונות כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו, וכי בדרך כלל הזכאות משתרעת עד מועד הגירושין או עד מתן פסק דין לגירושין.
לעניין ילדים, הזכות למזונות חלה ככלל עד גיל 18, ובתקופת שירות חובה, שירות לאומי או שנת שירות מקובל להפחית את הסכום שנפסק לכדי שליש עבור אותו ילד.
אחת השגיאות הנפוצות ביותר בחיפושים בגוגל היא לבלבל בין מחשבון מזונות במובן הציבורי לבין קביעה משפטית של חיוב מזונות.
קיים מחשבון רשמי של המוסד לביטוח לאומי, אבל הוא נועד לבדיקת סכום דמי המזונות במסגרת קצבת מזונות מהמוסד, כלומר בסיטואציה שבה יש כבר פסק דין והחייב אינו משלם, ולא לקביעת גובה החיוב שבית המשפט יפסוק מלכתחילה.
לכן גם חיפושים כמו "דמי מזונות ממוצעים לחודש", "כמה משלמים מזונות על 2 ילדים" או "כמה משלמים מזונות על 4 ילדים" אינם מקבלים תשובה אחת נכונה – אין מחירון רשמי, והמספר הסופי תלוי בגיל הילדים, הכנסות ההורים, זמני השהות, פערי השכר, הוצאות המדור והנתונים של כל משפחה.
הסיבה שאין תשובה אחת לשאלה "כמה משלמים מזונות על ילד" היא שהמשפט בודק בני אדם ולא רק טבלאות ונוסחאות קולקטיביות.
שני תיקים עם אותו מספר ילדים יכולים להסתיים בסכומים שונים מאוד אם באחד מהם יש פער שכר גדול, אם באחר יש זמני שהות כמעט שווים, אם לילד יש צרכים רפואיים או חינוכיים מיוחדים, או אם בפועל הורה אחד נושא ברוב ההוצאות היומיומיות.
מצד שני, היכן שמדובר בקצבת מזונות של הביטוח הלאומי, קיימים מחשבון מזונות רשמי ונתונים סטטיסטיים, אבל אלה נוגעים למנגנון הסוציאלי של המדינה ולא להיקף החיוב המשפטי הראשוני בין הורים נפרדים.
כן, ובמקרים רבים זהו לב המחלוקת. בפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בבע״מ 919/15, שניתן ביום 19 ביולי 2017, נקבע כי לגבי הורים יהודים לילדים בגילי 6-15, כאשר בוחנים מזונות במצבים של חלוקת שהות בין ההורים, יש להתחשב בחלוקת זמני השהייה ובפערי ההשתכרות בין ההורים.
המשמעות המעשית היא שאחריות הורית משותפת אינה מבטלות מזונות אוטומטית, אבל הן בהחלט עשויות להפחית את גובה ההעברה החודשית, ובמקרים של זמני שהות שווים והכנסות דומות אף להביא למצב שבו כל הורה נושא בהוצאות הילדים בזמן שהם אצלו ללא תשלום חודשי משמעותי מהורה להורה.
לצד זאת, לגבי ילדים מתחת לגיל 6 המצב המשפטי עדיין שונה, והמידע המעודכן מדגיש שבתי המשפט אינם מחויבים באותה מידה להביא בחשבון פערי שכר וזמני שהות, אף שיש ערכאות שמייחסות לכך משקל גם שם.
בגילי 6-18, ובייחוד בגילי 6-15 שלגביהם ניתנה הלכת 919/15, בוחנים את השילוב בין זמני השהות לבין היכולת הכלכלית היחסית של כל אחד מההורים.
אם ההכנסות אינן דומות, או אם בפועל זמני השהות אינם מאוזנים, עדיין ייתכן חיוב מזונות משמעותי. בנוסף, מי שמבקש היום להפחית מזונות שנפסקו לפני שנים אינו יכול להישען רק על עצם קיומה של הלכת 919/15. בפסק הדין בע״מ 7670/18, מיום 20 בינואר 2021, הבהיר בית המשפט העליון שההלכה החדשה כשלעצמה אינה עילה מספקת לפתיחת תיק סגור, ושנדרש בדרך כלל להוכיח שינוי נסיבות מהותי.
גם כאשר נבחנת תביעה לשינוי סכום מזונות, הדגש נותר על שינוי מהותי, בלתי צפוי, ועל תוצאה שאינה צודקת אם יישאר המצב הישן על כנו. לכן הפחתת מזונות באחריות הורית משותפת, הגדלת מזונות, או ביטול חלקי של חיוב ישן, מחייבים בנייה מדויקת של בסיס עובדתי מוצק ומהימן.
מומלץ לפנות לעורך דין מזונות באחד או יותר מהמקרים הבאים:
בתיקים משפחתיים בישראל יש בדרך כלל לפתוח תחילה הליך של בקשה ליישוב סכסוך, ורק אם הניסיון ליישב את המחלוקת לא צלח ניתן לעבור להגשת תביעה. עם זאת, במקרים דחופים אפשר לבקש סעד דחוף או מזונות זמניים גם לפני שהתביעה העיקרית יכולה להתברר במלואה.
התביעה עצמה יכולה להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה, ובנסיבות מסוימות גם בפני בית הדין הרבני, ולכן כבר בשלב הראשון יש חשיבות לשאלה לאיזו ערכאה לפנות ואיך לנסח נכון את הסעד המבוקש.
לפני שמגישים תביעה, עורך דין מזונות צריך להפוך את הסיפור המשפחתי לחומר ראייתי מסודר: נתונים על הכנסות, מסמכים שמלמדים על צורכי הילדים, פירוט של זמני השהות בפועל, מידע על הוצאות דיור, השכלה ובריאות, ואם מדובר בשינוי חיוב – גם השוואה בין מצב העבר למצב העדכני.
המידע הרשמי של הרשות השופטת והמקורות הציבוריים בנושא מזונות זמניים ושינוי סכום מזונות מלמדים עד כמה בית המשפט זקוק כבר בפתח ההליך לתמונה הראשונית של הכנסות הצדדים וצורכי הילדים. כאשר הבקשה מנוסחת באופן כללי מדי, או ללא מסמכים ותשתית עובדתית, קשה יותר לשכנע שיש הצדקה לפסיקת מזונות מסוימת או לשינוי פסק דין קיים.
אפשר לפתוח הליכי גבייה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, ובמקרים המתאימים לבחון גם זכאות לקצבת מזונות דרך המוסד לביטוח לאומי.
הזכאות לקצבת מזונות מותנית בתנאים שונים, ובכלל זה מבחן הכנסות, והסכום המשולם הוא הסכום שנקבע בפסק הדין או הסכום שבתקנות – הנמוך מביניהם.
שאלת חישוב מזונות במשמורת משותפת הינה חלק מנושא חישוב מזונות ילדים שמתקיימת לגביהם משמורת משותפת.
יש אנשים הסבורים כי קיים מחשבון דמי מזונות ממשי אשר היה וניצוק בתוכו נתונים הקשורים בגיל הילדים, הכנסות ההורים, הוצאות ההורים ונתונים נוספים – תתקבל תוצאה וודאית של סכום מזונות. אך לא כך.
ענין זה אף מסובך הרבה יותר עת דנים אנחנו בחישוב מזונות באחריות הורית משותפת.
אם במצב של חישוב דמי מזונות במצב בו קיים הורה משמורן בלעדי ודומיננטי, ניתן להסתמך על פסיקה עניפה ורחבה משך עשרות שנים שהלכה והתפתחה והשתכללה, הרי שכשמדובר במצב בו קיימת אחריות הורית משותפת או משמורת משותפת של שני ההורים על ילדיהם הקטינים כי אז הפסיקה הינה שונה ודי חדשה יש לציין.
ככלל, בהתאם לפסיקה החדשה והעדכנית של בית המשפט העליון בכל הנודע לחישוב מזונות במשמרת משותפת, אב יהודי, בהתאם לדין העברי, מחוייב במלוא צרכיהם ההכרחיים של ילדיו מגיל ינקות ועד לגיל 6 שנים. אולם לאחר גיל 6 שנים, מחויבים שני ההורים במזונות ילדיהם בהתאם לדיני הצדקה, קרי – בהתאם ליכולתם בהתאם לאמות מידה שונות.
בין הגילאים 6 שנים ועד 15 שנים (וכמובן עד גיל 18), וכאשר ומתקיים מצב של משמורת משותפת / אחריות הורית משותפת, חישוב המזונות במשמורת משותפת מחוייב כעת להיעשות בהתאם לכללים שנקבעו בפסק דינו המהפכני של בית המשפט העליון שניתן ביום 19.7.17 במסגרת בע"ם 919/15 ו – בע"ם 1709/1.
המדובר בפסק דין שמתווה את הדרך לבצע חישוב זה אין המדובר במחשבון דמי מזונות.
פסק הדין קובע כי הורים לילדים שמצויים בגילאים 6 עד 15 שנים ושנקבעה לגביהם משמורת משותפת על ילדיהם, חישוב מזונות ילדים לגבי ילדיהם ייעשה בדרך מסויימת. בין היתר, יילקחו בחשבון הכנסותיהם, הוצאותיהם, הזמן בו שוהים כל אחד מהם עם ילדיהם ופרמטרים נוספים, ותיקבע בהתאם יכולתו של כל הורה לשאת במזונותיהם. לעיתים, ייקבע כי ההורים יישאו בהוצאות הילדים בזמן ששוהים עם הוריהם ללא חיוב בסכום מזונות ו/או מדור נוסף. באשר לנושא תשלום הוצאות חריגות, הכוונה היא כי כל הורה ימשיך לשאת, בדרך כלל, במחצית ההוצאות של כל אחד מהילדים. פסק דין זה הורחב גם למקרים בהם אינה מתקיימת משמורת משותפת ובעצם בודקים את זמני השהות של הילדים בפועל, עם כל אחד מההורים.
חשוב להבין כי המדובר בפסיקה חדשה יחסית, אשר העיקר בה הינו הצורך לבצע שינוי בנושא חישוב מזונות במשמורת משותפת ואשר עדיין בתי המשפט השונים והשופטים השונים, יוצקים לתוכו פרשנות וחישובים שונים זה מזה..
אין המדובר במחשבון דמי מזונות אלא מורה דרך אשר קובע את אופן חישוב המזונות במשמורת משותפת בגילאים הללו מכאן ואיל, בהתייחס לכל משפחה באופן פרטני.
חישוב דמי מזונות ילדים באמצעות מחשבון מזונות הינו ענין מסובך ועדין מאין כמוהו. קביעת סכום המזונות משפיעה במישרין על איכות חיי הילדים המצויים במצב של משמורת משותפת, ואף במשמורת בלעדית כמובן, וגם משפיעה על איכות חיי הוריהם.
אנו תקווה כי הוראות פסק הדין המהפכני אכן ישמשו עזר רב לבתי המשפט במלאכת חישוב המזונות במשמורת משותפת על מנת להיא לאיזון בין בתי הורים ולשיוויון.
עורכת דין ונוטריון איריס גרבר הינה בעלת ניסיון עשיר של טיפול במאות תיקים,
וייצוג גברים ונשים, בתחום דיני המשפחה, לגווניו השונים כגון
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:
זהו בדיוק הזמן לקבל ייעוץ מקצועי ללא עלות מעו"ד ונוטריון איריס גרבר, בעלת התמחות בדיני משפחה.
מלאו את הפרטים הבאים ואדאג לחזור אליכם עוד היום:
