לעיתים אנו נתקלים במקרים בהם אב הינו אלכוהוליסט או נרקומן או מכור להימורים, וגורם באופן שיטתי ובמשך שנים להרס התא המשפחתי.
לעיתים המדובר בהימורים, לקיחת הלוואות בשוק האפור, הוצאת כספים על נשים אחרות, ודלדול מחפיר של כספי המשפחה באופן זר לצרכי המשפחה.
האשה מתוך רצון להציל את דירת הצדדים מפני כליון, ועל מנת להבטיח את מדור ילדיה עותרת לבית המשפט לעניני משפחה ודורשת להבטיח את המשך קיומה של הדירה.
האשה יכולה לעתור ולדרוש כי הדירה לא תימכר כלל וילדיה יוכלו להתגורר בה עד הגיע האחרון מביניהם לבגרות. לעיתים האשה עותרת להפעלת סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, שמשמעו איזון לא שוויוני בין הצדדים בכל הקשור לרכוש הצדדים, ובעיקר של דירת המגורים.
ובמה דברים אמורים? המדובר הוא בטענה לגיטימית של אשה שטוענת כי משך שנות הנישואין לא רק שהבעל לא תרם לפיתוח הכלכלי של חיי המשפחה אלא נהפוך הוא – דרדר הוא את כלכלת המשפחה אל פי תהום בעוד היא עבדה ופירנסה את הבית, ועל כן בעת הזו מגיע לה אחוז גבוה בהרבה מהבעל מתמורת מכירת הדירה עם מכירתה.
בתי המשפט לענייני משפחה עת דנים בטענה שכזו לוקחים בחשבון מגוון רב של שיקולים, בהם זכותו של הבעל לקבל חלקו בנכס המקרקעין המשותף ואת טובת הקטינים והחשיבות הרבה בהבטחת מדורם של הקטינים.
במסגרת הנסיון להוכיח טענה שכזו שומה על האשה להוכיח כי אכן הבעל דרדר את מצבה הכלכלי של משפחתו וילדיו משך שנות הנישואין, את תרומתה העודפת של האשה לכלכלת המשפחה משך שנות הנישואין ואת חוסר תרומתו של הבעל לכלכלת המשפחה.
בית המשפט לעניני משפחה ישקול מלוא השיקולים ויכריע בסוגיה החשובה והקריטית הזאת.
הכרעה בסוגיה זו הינה בעלת השלכות רבות על עתידם של הקטינים, ותקבע האם יהא להם מדור מתחת לראשם או שחלילה ייוותרו ללא הבטחת מדורם בעתיד.
