החוק החדש ליישוב סכסוך ובקשות דחופות

ספר חוקים

לייעוץ ראשוני

התקשרו 03-922-8352 או השאירו פרטים:

תוכן עניינים

ההבדל בין בקשה לסעד זמני לבין בקשה לסעד דחוף לפי החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014.

כידוע בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו חוק חדש, חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014.

בפועל, חוק זה כופה על הצדדים כי טרם הגשת תביעות לבית המשפט לעניני משפחה או לבית הדין הרבני האזורי המוסמך, יהא עליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לאחת הערכאות, במטרה לנסות ליישב הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט או בית הדין.

בהתאם לתקנות 10 ו – 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו – 2016, קיימת אפשרות להגיש בקשה לסעד זמני (תקנה 10) ובקשה לסעד דחוף (תקנה 12), וזאת במקרים המתאימים.

ומהם המקרים המתאימים?

בקשה לסעד זמני הינה בקשה לשמירת המצב הקיים, בין היתר, המדובר על בקשות לעיכוב יציאה מהארץ ובקשה למתן צו עיקול או בקשות למתן צו מניעה, צווי עשה, צו להחזרת רכב שנלקח, צו לפתיחת חשבון שנחסם וכן צו למזונות זמניים. על מנת לקבל צו כאמור קיימת חובה מוקדמת של הגשת בקשה ליישוב סכסוך על פי החוק החדש.

בקשה לסעד דחוף הינה בקשה שאינה לשמירת המצב הקיים, והמדובר על בקשות לפעולה רפואית דחופה, בקשה להנפקת דרכון לקטין ואישור יציאה לקטין, בקשה דחופה בענין מזונות והחזקת קטינים ובקשה דחופה לגירושין כשהנתבע אינו מתגורר בארץ או בנסיבות אחרת, כשאי הגשת התביעה עלולה למנוע את התרת הנישואין בהמשך. על מנת לקבל צו כאמור אין חובה מוקדמת של הגשת בקשה ליישוב סכסוך על פי החוק החדש.

מהו ההבדל בין שני סוגי הבקשות? ההבדל המהותי הינו, כאמור, כי בבקשה לסעד זמני המדובר על רצון לשמירה על מצב קיים. פועל יוצא של הענין, הינו כי היה ו"המצב הקיים" אינו מספק את מגיש הבקשה, אין טעם והגיון להגיש בקשה למתן סעד זמני. בנוסף, בבקשה לסעד זמני לא נדרש להרים נטל הוכחה למתן הצו.

בבקשה לסעד דחוף, להבדיל, אין המדובר בשמירה על מצב קיים, אלא המדובר על בקשה למטרה ספציפית, דחופה ביותר, שעל מנת להעתר לה שומה על מבקש הבקשה להוכיחה.

עולה כי ניתן להגיש בקשה זמנית למזונות הן כבקשה לסעד זמני או כבקשה לסעד דחוף. ההבדל ביניהן, הינו כאמור כי בבקשה לסעד זמני הרציונאל הינו בקשה לשמור על מצב קיים בלבד ונושא נטל ההוכחה הנדרש בבקשה לסעד דחוף. חשוב להבהיר כי את הבקשה לסעד דחוף בעניין מזונות ניתן להגיש רק במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה עלולה לגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

עו"ד מוטי גרטל

מוטי גרטל, עורך דין ונוטריון, מוטי גרטל, בעל תואר ראשון בהצטיינות במדע המדינה, B.A מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר ראשון במשפטים LL.B מטעם המכללה למנהל, חבר בלשכת עורכי הדין ובעל רישיון לעריכת דין מאז שנת 1996.

המידע המוצג באתר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה יעוץ או חוות דעת משפטית.

שיתוף:

התקשרו 03-922-8352 או השאירו פרטים: