עורך דין אלימות במשפחה -
עו"ד איריס גרבר מלווה ברגישות רבה עשרות נפגעי אלימות במשפחה

מה נחשב אלימות במשפחה לפי החוק?

החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991, מעניק כלים משפטיים שנועדו להגן על אדם מפני בן משפחה במקרים המוגדרים בחוק. חשוב להבין שההגנה אינה מוגבלת בהכרח למקרים של תקיפה פיזית בלבד, והחוק מתייחס גם למצבים נוספים שעשויים להצדיק מתן צו הגנה.

גם ההגדרה של "בן משפחה" בחוק רחבה יחסית. היא כוללת, בין היתר, בן או בת זוג – לרבות ידועים בציבור וכן בני משפחה נוספים המנויים בחוק, ואף מי שהיה בן משפחה בעבר במקרים הרלוונטיים. המשמעות היא שגם אירוע שמתרחש לאחר פרידה עשוי, בהתאם לנסיבות, להיכנס למסגרת המשפטית המתאימה.

בכל מקרה, עצם קיומו של סכסוך משפחתי אינו מספיק כדי לקבוע שקיימת עילה לצו. בית המשפט בוחן את העובדות, ההתנהגות הנטענת, הראיות ורמת הסיכון בכל מקרה לגופו.

מהו צו הגנה למניעת אלימות במשפחה?

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה הוא אחד הכלים המשפטיים המרכזיים שנקבעו בחוק כדי לספק הגנה במצבים שבהם מתקיימות העילות הקבועות בו.

בהתאם לנסיבות, בית המשפט יכול לכלול בצו הוראות שונות, כגון איסור להיכנס לדירה שבה מתגורר בן המשפחה המוגן או להימצא במרחק מסוים ממנה, איסור להטריד את האדם המוגן ואיסורים נוספים שנועדו למנוע את המשך הפגיעה.

היתרון המשמעותי של ההליך הוא האפשרות לפעול במהירות כאשר המצב מחייב זאת. במקרים המתאימים ניתן לתת צו במעמד צד אחד, ולאחר מכן לקיים דיון במעמד שני הצדדים.

דווקא משום שלהחלטה עשויות להיות השלכות משמעותיות על מקום המגורים, הילדים והקשר בין בני המשפחה, חשוב להגיע להליך מוכנים ולהציג בפני בית המשפט תמונה ברורה ומבוססת.

אילו ראיות יכולות לסייע בבקשה לצו הגנה?

הראיות משתנות ממקרה למקרה ויכולות לכלול, בין היתר, הודעות, התכתבויות, מסמכים, תיעוד של אירועים, תלונות קודמות ועדויות רלוונטיות. אין "רשימת חובה" אחידה, ובית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות.

לכן מומלץ שלא למחוק תכתובות או תיעוד שעשויים להיות רלוונטיים, ולהציג לעורך הדין את מלוא המידע – גם כאשר חלק ממנו נראה בתחילה שולי.

חוק למניעת אלימות במשפחה – מה חשוב לדעת?

חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 נועד להעניק מסלול משפטי ייעודי לקבלת הגנה מפני בן משפחה. החוק מגדיר מי נחשב "בן משפחה", באילו נסיבות ניתן לבקש צו ואילו הגבלות רשאי בית המשפט לקבוע במסגרתו.

אחד העקרונות החשובים הוא האפשרות להתערבות מהירה כאשר הנסיבות מצדיקות זאת. במקרים המתאימים בית המשפט רשאי לתת צו גם במעמד צד אחד, ולאחר מכן לקיים דיון במעמד שני הצדדים בהתאם להוראות החוק.

בשנים האחרונות נוספה בחוק גם אפשרות, בתנאים שנקבעו בו ובמקרים המתאימים, למתן צו הגנה הכולל פיקוח טכנולוגי. מדובר באמצעי שנועד לחזק את ההגנה במקרים שבהם קיימת רמת סיכון המצדיקה זאת.

מהו חוק למניעת אלימות במשפחה ומי מוגדר כבן משפחה?

חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, הוא החוק המרכזי בישראל להגנה מפני אלימות במשפחה, והוא מגדיר מי נחשב לבן משפחה ומהן סמכויות בית המשפט בנוגע לאכיפת ההגנה. על-פי החוק, “בן זוג” כולל בין היתר גם ידוע בציבור, ואילו “בן משפחה” כולל גם הורים, ילדים ונכדים, אחים, סבים, גיסים, דודים ואחיינים, הורי בן הזוג וילדיו – ובכלל זה גם מי שהיה בן משפחה בעבר (סעיף 1 לחוק). 

בנוסף, מי שאחראי לצרכיו של קטין או של חסר ישע המתגורר עמו – וכן הקטין או חסר הישע עצמו – נחשבים בני משפחה לפי החוק. לכן, כל אלימות (פיזית או מילולית) המתבצעת כלפי בן זוג, ילד, הורה או קרוב משפחה אחר (לפי ההגדרה הרחבה) עשויה להיחשב אלימות במשפחה לפי החוק.

בפועל, החוק למניעת אלימות במשפחה מספק כלים חזקים למניעת המשך הפגיעה: למשל צווי הגנה שמורים על קורבן האלימות ומגבילים את הפעילים הפוגעים, ושיטות חקירה מחמירות בגין עבירות במשפחה. ההגדרה הרחבה של "בן משפחה" היא שמאפשרת לחוק להעניק הגנה משפטית רחבה. 

המטרה: להבטיח שכל מי שניזוק מאלימות יקבל הגנה משפטית מיידית ויעילה. במסגרת זו, החוק מקנה סמכויות לגורמים כמו שוטרים ועובדים סוציאליים, וחוק העונשין (סעיף 368ד) מטיל על אנשי מקצוע – ובהם רופאים, עובדים סוציאליים ואנשי חינוך – חובה לדווח על פגיעה בקטינים ובחסרי ישע. במילים אחרות, החוק מדגיש שאין למישהו היתר להפעיל אלימות בתוך המשפחה, ומי שעושה זאת עלול להיתקל בצווים משפטיים חמורים ובענישה מוגדלת.

הגדרות מרכזיות בחוק

• בן זוג: כל אדם הנשוי או ידוע בציבור (כולל בני זוג מאותו מין).
• בן משפחה: בין היתר – הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח/ות, גיס/ה, דוד/ת, אחיין/ית, ואף קטן או חסר ישע המתגורר עם אדם אחראי על מחייתו וחינוכו.
• אלימות במשפחה: החוק אינו מוגבל לפגיעה פיזית בלבד, אלא מתייחס למגוון התנהגויות כמו תקיפה, איומים, הטרדה ושאר מעשי אלימות או הפחדה בין בני משפחה. כלומר, גם אלימות מילולית או רגשית – כמו קללות חוזרות, השפלות ותקשורת מאיימת נכללת בתחום זה, אם היא נעשית במטרה לגרום לנזק או לשלוט בקורבן.

עונשים על עבירות אלימות במשפחה

המחוקק רואה בחומרה יתרה את העבירות שמבוצעות בתוך המשפחה. למעשה העונש על תקיפה שמוגדרת כהתבצעה כלפי בן משפחה מוכפל לעומת תקיפה “רגילה”. כך למשל, תקיפה פיזית פשוטה כלפי אדם אחר היא עבירה מסוג עוון, עם עונש מרבי של עד שנתיים מאסר. 

אבל תקיפת בן משפחה, לפי החוק, היא עבירת פשיעה שיכולה להגיע לעד ארבע שנות מאסר. במקרים בהם נגרמת חבלה ממשית, העונש המקסימלי קופץ עד שש שנות מאסר (לעומת 3 שנים לעבירת תקיפת גוף רגילה). הטבלה הבאה מדגימה את ההבדלים בחומרת העונש:

השורה התחתונה: כל עבירת תקיפה, איומים או אלימות אחרת שבוצעה כלפי בן/בת הזוג או קרוב משפחה, מצויה תחת הגדרה מחמירה ומלווה בסנקציות קפדניות יותר. עקב כך, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה באלימות במשפחה כבר משלב החקירה במשטרה או ההליך המשפטי, על מנת להכין הגנה ראויה ובמידת הצורך להפחתת חומרת התיק.

אילו עבירות נחשבות עבירות אלימות במשפחה ואילו עונשים עליהן?

הגדרת עבירות אלימות במשפחה כוללת כל עבירת תקיפה או אלימות פיזית כלפי בן משפחה. זה כולל תקיפה פשוטה (סוגר בפשטות ביד, בעיטה, דחיפה), תקיפה גרימת חבלה (הטחת מכות שגורמת לפציעה ממשית), איומים או איומים שליליים, הטרדה שיטתית וכדומה – ככל שהפעולה נעשית בתנאי משפחה. בנוסף, קיימות עבירות מיוחדות על אי עמידה בהוראות צו הגנה או חשיפת קטין לאלימות.

לעומת זאת, אם האלימות אינה מופנית כלפי בן משפחה (למשל ברחוב כלפי זר), היא תיחשב תקיפה רגילה במצב שאינו בהגדרה “בני משפחה”. ההבדל חשוב כי, כפי שציינו, עבירות במסגרת משפחתית נענשות בחומרה מואצת.

דוגמאות עיקריות לעבירות אלימות במשפחה:

• תקיפה סתם (סוגרת) – מכות ללא חבלה משמעותית.
• תקיפה הגורמת חבלה – עבירה שבה נגרמה פגיעה גופנית שהיא יותר מנזק קל, כמו חבלות ושטפי דם. פגיעות קשות יותר, כמו שברים, עשויות להיחשב "חבלה חמורה" – עבירה חמורה יותר (סעיף 333 לחוק העונשין).
• איומים – איום במעשה אלים נגד בן משפחה. החוק מתייחס לאיומים כלפי בן זוג או קרוב ויכול לייחס להם אחריות פלילית.
• עבירות נוספות: הפרת צו הגנה, כולל החזקת נשק בניגוד לצו (סעיף 287 לחוק העונשין), הטרדה חוזרת באמצעות שיחות או הודעות, כליאת שווא, עבירות מין ועבירות חמורות כמו ניסיון רצח ורצח..

עונשי העבירות קבועים בחוק העונשין. כפי שהוזכר, על פי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, עבירת תקיפה כנגד בן משפחה היא עבירת פשע, ודינה כפל העונש המרבי הקבוע לתקיפה "רגילה". 

כלומר תקיפה “סתם” של בן זוג נושאת עונש של עד 4 שנים, ותקיפה עם חבלה עד 6 שנים. ענישה זו מהווה גם עילה להרחבת חומרת כתב האישום. במקרים מתאימים ניתן להגיע להסדר טיעון, לסגירת התיק או לסיום ההליך ללא הרשעה (למשל באירוע חד-פעמי שלא הותיר פגיעה ממשית), אך אלה מקרים חריגים.

כמשרד המתמחה בדיני משפחה, אנו דוגלים בחשיבות ייצוג משפטי מיומן בכל תיק אלימות במשפחה – הן עבור מי שמואשם בעבירה (לעיתים כתוצאה מתלונת שווא) והן עבור נפגעי העבירה המבקשים להגן על עצמם. בעזרת הליווי המשפטי ניתן לצמצם עונשים, להשיג ערוצים שונים לטיפול בעימות (כולל הסדרי שיקום) ואפילו לבחון ביטול או סגירת תיק כאשר ראיות חלשות.

מה ההבדל בין צו הגנה לצו למניעת הטרדה מאיימת?

מדובר בשני כלים משפטיים שונים – צו הגנה וצו הרחקה. צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה מיועד למצבים שבהם מערכת היחסים בין הצדדים נכנסת להגדרת "בן משפחה" בחוק ומתקיימות העילות הרלוונטיות.

צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן מכוח חוק נפרד ויכול להתאים גם למקרים שבהם אין קשר משפחתי בין הצדדים. הבחירה במסלול המשפטי המתאים תלויה בזהות הצדדים, בסוג ההתנהגות ובנסיבות האירוע.

כאשר מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, חשוב לבחון לא רק איזה צו ניתן לבקש, אלא גם כיצד ההליך משתלב עם הליכי גירושין, ילדים, מגורים ורכוש המתנהלים או צפויים להתנהל במקביל.

צו הגנה, צו למניעת הטרדה מאיימת והרחקה בהליך פלילי: מה ההבדל?

צו הגנה מתאים לאלימות מצד בן משפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת מתאים להטרדה מצד כל אדם. הרחקה בהליך פלילי היא תנאי שהמשטרה או בית המשפט מטילים על חשוד, אחרי שהוגשה תלונה.

איך מתנהל הליך בקשה לצו הגנה?

ההליך מתחיל בהגשת בקשה לערכאה המוסמכת. בבקשה יש לפרט את העובדות והאירועים שעליהם מבוסס הצורך בהגנה ולצרף את החומר הרלוונטי הקיים.

כאשר בית המשפט משתכנע שקיימת הצדקה לטיפול דחוף, הוא יכול במקרים המתאימים לתת צו במעמד צד אחד. לאחר מכן מתקיים דיון שבו הצד שנגדו ניתן הצו רשאי להציג את עמדתו.

בדיון בוחן בית המשפט את טענות שני הצדדים, את הראיות ואת הנסיבות ומחליט האם להותיר את הצו בתוקף, לשנותו או לבטלו.

למה חשוב להיעזר בליווי של עורך דין אלימות במשפחה?

צו הגנה עשוי להשפיע באופן מיידי על מקום המגורים, הקשר בין הצדדים ולעיתים גם על ההתנהלות הנוגעת לילדים. לכן יש משמעות לאופן שבו העובדות והראיות מוצגות כבר בתחילת ההליך.

במשרד עו"ד ונוטריון איריס גרבר אנו מלווים את לקוחותינו בהליכים בתחום דיני המשפחה מתוך ראייה רחבה של הסכסוך. אנו בוחנים את הצורך המיידי לצד ההשלכות העתידיות ופועלים לבניית אסטרטגיה משפטית שמתאימה לנסיבות האישיות של כל לקוח.

אלימות במשפחה בזמן גירושין – איך נכון לפעול?

כאשר אלימות במשפחה עולה בתקופת פרידה או גירושין, חשוב שלא להתייחס אליה כאל סוגיה מבודדת. האירועים עשויים להשתלב במקביל בהליכים הנוגעים לצו הגנה, אחריות הורית, זמני שהות, מקום מגורים ולעיתים גם סוגיות רכושיות.

במצב כזה, פעולה משפטית שאינה מתואמת עם יתר ההליכים עלולה ליצור השלכות בהמשך. לכן יש חשיבות לבניית אסטרטגיה אחת שמביאה בחשבון הן את הצורך בהגנה והן את המשך ניהול הליך הגירושין.

משרד הבוטיק של עו"ד איריס גרבר מעניק ליווי משפטי בדיני משפחה מתוך שילוב בין ניסיון מקצועי, חשיבה אסטרטגית ורגישות למורכבות האישית של הסכסוך. אנו מסבירים ללקוח את האפשרויות הקיימות ופועלים יחד איתו לקבלת החלטות שקולות בכל שלב.

כיצד יכול עורך דין אלימות במשפחה לסייע לי?

במקרה של אלימות במשפחה, בין אם אתם קורבן ובין אם אתם חשודים בתיק – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. עו"ד ונוטריון איריס גרבר הינה מומחית בדיני משפחה ובעלת הכשרות מיוחדות בנושאי אלימות במשפחה. אנו במשרדנו מלווים לקוחות בכל שלבי ההליך: מהייעוץ הראשוני והגשת הבקשות לצווי הגנה ועד לייצוג במשפט הפלילי או בבתי המשפט לענייני משפחה.

ייצוג נפגעים: עבור נפגעי אלימות במשפחה, נלווה לעיתים בקשה משפטית (צו הגנה, צו למניעת הטרדה מאיימת וכן הלאה), נעניק ליווי בהליכי הגשת תלונה במשטרה ונייצג בבית המשפט לענייני משפחה בכל דבר הקשור לחלוקת אחריות הורית, מזונות וירושה. אנחנו מאמינים כי לכל נפגע מגיע יחס של הקשבה ותמיכה, לכן אנו משתדלים לספק גם מידע רחב ומעשי (כולל תיאום עם גופים טיפוליים וחברתיים) כדי לאפשר התמודדות רחבה עם המשבר.

ייצוג חשודים ונאשמים: מנגד, משרדנו מייצג גם חשודים הניצבים לדין בעבירות אלימות במשפחה. בהליך הפלילי אנו דואגים להגנה משפטית מקצועית: נממש את הזכויות בשימוע המשטרתי, נבחן עילות ביטול או הפחתת כתב אישום במקרה של תלונה שקרית או ראיות חלשות, ונפעל להקל על הלקוח במסגרת ההליך הפלילי (למשל בקשות לשחרור בתנאים למעצר עד תום ההליכים). עורך דין מנוסה בתחום יודע היטב להתרחק מטעויות נפוצות (למשל הסכמה שניתנת בתום לב לכל דרישת חוקר – מה שעלול להחמיר את כתב האישום) ולייצר אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית.

בכל שלב במשרדנו נפגוש את הלקוח בגישה מקצועית ואנושית גם יחד. נדאג לשמירת הסודיות והפרטיות, נסביר כל אפשרות, ונקדם את האינטרסים המשפטיים שלכם באופן אגרסיבי אך מדויק. 

בסופו של דבר, עורך הדין המתמחה באלימות במשפחה יכול להיות ההבדל בין סיום תיק פלילי בעונש קל או ללא הרשעה, לבין ארכה מאסיבית של פרשה כואבת. נשמח לתת לכם ייעוץ ראשוני כבר היום ולהשיב על כל שאלה.