אלימות כלכלית בגירושין היא תופעה הרסנית ושקטה, שבה אחד מבני הזוג שולט באופן מוחלט במשאבים הכלכליים המשותפים ומונע מהצד השני שימוש חופשי בהם. בניגוד לאלימות פיזית או מילולית, אלימות כלכלית אינה מותירה סימנים גלויים על הגוף – אך ההשפעה הנפשית והמעשית שלה כבדה לא פחות. במאמר זה אסביר מהי אלימות כלכלית בגירושין, כיצד ניתן לזהות אותה ומהן הדרכים המשפטיות להתמודדות עימה.
מה זה אלימות כלכלית בגירושין?
אלימות כלכלית בגירושין מתרחשת כאשר אחד הצדדים בנישואין (לרוב הצד המפרנס או המחזיק בכוח הכלכלי) מנצל את השליטה שלו בכספים כדי לפגוע בבן או בת הזוג האחר/ת. זוהי התעללות לכל דבר, המתבטאת בשלילת עצמאותו הכלכלית של הצד התלוי. במצב כזה, בן הזוג האלים מכתיב באופן בלעדי החלטות כספיות, ולעיתים קרובות פועל על מנת להקטין או למנוע משאבים כספיים מבן הזוג השני כדי להשיג שליטה וכוח במערכת היחסים.
חשוב להבין שהתנהגות כזו חורגת מגבולות "חסכנות" או ויכוחים כספיים רגילים. מדובר בדפוס שיטתי של שליטה וענישה באמצעות כסף. האלימות הכלכלית יכולה להתחיל בהדרגה, לעיתים במסווה של דאגה לניהול כספים תקין, אך במהרה היא מסלימה לתלות מוחלטת של קורבן האלימות בבעל הכוח הכלכלי. לצערנו, תופעה זו נפוצה למדי ועשויה להישאר שקופה לסביבה, ללא סימנים חיצוניים כמו באלימות פיזית – מה שגורם לכך שפעמים רבות היא אינה זוכה לטיפול הולם בזמן.
איך אפשר לזהות אלימות כלכלית בגירושין?
זיהוי אלימות כלכלית בגירושין יכול להיות מאתגר, מכיוון שהיא מתרחשת בדלתיים סגורות ולעיתים הקורבן עצמו אינו מודע בתחילה שמדובר בהתעללות. עם זאת, ישנם סימני אזהרה מובהקים המעידים על אלימות כלכלית במסגרת הנישואין. לרוב, האלימות הכלכלית מכוונת כלפי נשים, לאור העובדה שברוב המשפחות הגבר הוא המפרנס העיקרי ובעל הגישה למשאבים, אך התופעה יכולה להתרחש בכל משפחה שבה צד אחד מחזיק בכוח כלכלי מופרז.
להלן מספר מקרים נפוצים המעידים או מרמזים על אלימות כלכלית:
| ביטוי נפוץ של אלימות כלכלית | מה זה אומר בפועל? |
| שליטה מלאה בחשבונות ובכספים | בן זוג אחד שולט לבדו בחשבון הבנק המשותף, בקופות החיסכון ובהחלטות הכספיות. הוא מונע מבן הזוג השני כל גישה לחשבון הבנק, למידע הפיננסי או לכרטיסי האשראי. פעמים רבות הקורבן נאלץ לבקש כסף לכל הוצאה קטנה, ואף לתת דין וחשבון על שימוש בכספים. |
| חסימת כרטיסי אשראי ואמצעי תשלום | הצד השולט מבטל או חוסם את כרטיסי האשראי של בן/בת הזוג, או מונע ממנו/ה שימוש באמצעי תשלום אחרים. כך הקורבן אינו יכול לבצע רכישות בסיסיות באופן עצמאי ונשאר תלוי בחסדי בן הזוג הפוגע. |
| הימנעות מתשלום הוצאות משותפות | בן הזוג האלים מסרב להשתתף בהוצאות הבית והמשפחה – למשל, הפסיק לשלם את חלקו במשכנתא, במימון טיפול רפואי או בחוגים לילדים. המטרה היא ליצור "חנק" כלכלי, כך שהצד השני יתקשה לממן צרכים חיוניים והלחץ עליו יגבר. |
| מניעת השתכרות ופיתוח קריירה | בן הזוג אינו מאפשר לצד השני לעבוד, ללמוד או להתקדם מקצועית. לעיתים הוא לוחץ על בת הזוג להתפטר או לא לצאת לעבוד מלכתחילה, כדי שלא תזכה לעצמאות כלכלית. בכך הוא מבטיח שהיא תהיה תלויה בו לחלוטין לכל צורך כספי. |
| ניכוס נכסים ומשאבים משותפים | רכוש ונכסים משותפים (דירה, רכב, חסכונות) נרשמים על שם אחד מבני הזוג בלבד – לרוב על שם הבעל, בעוד חובות והתחייבויות נרשמים על שם האישה. בן הזוג האלים עלול אף לרוקן חשבונות משותפים או להעביר כספים ונכסים לחשבונות נסתרים ללא ידיעת בת הזוג, במטרה להבריח רכוש לפני גירושין. |
אם את/ה חווה חלק מההתנהגויות הללו בתוך מערכת היחסים, ייתכן מאוד שמדובר באלימות כלכלית. סימנים נוספים יכולים להיות אווירת פחד מתמדת סביב נושא כסף בבית, או תחושה שעליך "ללכת על ביצים" ולא להעיר על נושאים כלכליים מחשש לתגובה כועסת. קורבן האלימות מרגיש/ה לעיתים קרובות בלבול ואשמה – "אולי אני פשוט לא טובה עם כסף"… אך חשוב לזכור: האחריות מוטלת על בן הזוג הפוגע, לא עליך.
כיצד ניתן למנוע אלימות כלכלית בגירושין?
מודעות היא המפתח, כדי לגלות אלימות כלכלית בשלב מוקדם, מומלץ לשמור על מעורבות בנעשה בחשבונות הבנק ובנכסים המשפחתיים. עקבו אחר ההכנסות וההוצאות, בדקו באופן סדיר את מצב החשבון והחסכונות, ושימו לב לשינויים חריגים. למשל, אם לפתע משכורתו של בן הזוג אינה מופקדת כרגיל לחשבון המשותף, או שנעלמים כספים מנכסים משותפים ללא הסבר – כל אלו מהווים תמרורי אזהרה ברורים. כיום ניתן לעקוב בקלות דרך אתרי הבנקים והאפליקציות אחר תנועות בחשבון, וכך לזהות בזמן ניסיונות השתלטות או הברחת נכסים.
האם אלימות כלכלית היא עילת גירושין?
כן, אלימות כלכלית במסגרת הנישואין יכולה להיחשב עילת גירושין לכל דבר ועניין. על פי הדין העברי, הבעל מתחייב בכתובה ובקידושין "לפרנס ולכלכל" את אשתו בכבוד, לכן במידה והוא נוקט נגדה באלימות כלכלית (מונע ממנה משאבים בסיסיים ומפר את חובתו הבסיסית), בתי הדין הרבניים ובתי המשפט רואים בכך הפרה חמורה של תנאי הנישואין. ניסיוננו המשפטי מלמד שבמקרים רבים אישה הסובלת מאלימות כלכלית יכולה לתבוע גט, ובית הדין יחייב את הבעל לתת לה גט בשל התעמרותו הכלכלית ואי-קיום חובותיו כלפיה.
חשוב לציין שאלימות כלכלית בגירושין לא רק מצדיקה את דרישת האישה לגט, אלא לעיתים גם מחייבת את הבעל לשאת בתוצאות משפטיות נוספות (נפרט על כך בהמשך). למרבה הצער, במקרים רבים בהם הבעל מפעיל אלימות כלכלית, הוא עלול גם לסרב לתת גט כדי להמשיך ולהחזיק בכוח שליטה על אשתו. במצב כזה בתי הדין עשויים להטיל סנקציות על סרבן הגט, כמו למשל שלילת רישיון, הגבלות כלכליות ואפילו מאסר – זאת במטרה לאכוף את מתן הגט ולהפסיק את ההתעללות.
כיצד אלימות כלכלית בגירושין משפיעה על הכתובה?
אחת השאלות המשמעותיות שעולות בהקשר של אלימות כלכלית בגירושין היא מה ההשפעה של התנהגות זו על זכות האישה לקבל את כתובתה בעת הגירושין. הכתובה היא מסמך משפטי-דתי שבו מתחייב הבעל לסכום כסף במקרה שייזרש. כאשר הגירושין מתרחשים עקב מחדלי הבעל והפרת התחייבויותיו, בתי הדין נוטים לחייב את הבעל בתשלום מלוא סכום הכתובה.
במילים אחרות, אם האישה מוכיחה שבן זוגה נקט כלפיה אלימות כלכלית קשה, לא סיפק לה את צרכיה הבסיסיים, מנע ממנה בכוונה תחילה אמצעים כספיים והפר את חובת התמיכה – הרי שיש בכך עילה מוצדקת לגירושין המחייבת את הבעל בתשלום הכתובה המלאה. למעשה, התנהגות כלכלית פוגענית של הבעל יכולה להתפרש בבית הדין כהפרה של תנאי הכתובה ולכן האישה תהיה זכאית לכל סכום הכתובה שהובטח לה.
איך מתמודדים עם אלימות כלכלית בגירושין?
התמודדות עם אלימות כלכלית במהלך הגירושין מחייבת פעולה נחושה ובלתי מתפשרת. בראש ובראשונה, אם את/ה חווה אלימות מכל סוג (פיזית, נפשית או כלכלית) אל תתמודד/י עם זה לבד! חשוב מאוד לפנות לעזרה. אלימות כלכלית היא לעיתים קרובות נורת אזהרה לקשר מתעלל שעלול להסלים גם לאלימות פיזית. לכן, מומלץ לשתף גורמי תמיכה מתאימים: בני משפחה או חברים קרובים שניתן לבטוח בהם, מרכזים למניעת אלימות במשפחה, ובוודאי לפנות לייעוץ משפטי מקצועי אצל עורך דין מומחה לדיני משפחה.
כאשר מחליטים לפעול נגד אלימות כלכלית, ישנם מספר צעדים משפטיים חשובים שניתן וצריך לנקוט:
תביעת מזונות אישה
על פי החוק וההלכה, כל עוד בני הזוג נשואים, הבעל חייב לזון את אשתו ולדאוג לכל צרכיה ההגיוניים. אישה שבעלה מונע ממנה כסף ומפסיק לפרנס אותה כראוי, רשאית להגיש תביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני למזונות אישה. תביעת המזונות תאלץ את הבעל לספק לה קצבה חודשית שתאפשר לה להתקיים בכבוד במהלך הליכי הגירושין.
*צעד זה חשוב במיוחד כאשר הבעל שולט בכל המקורות הכספיים, שכן באמצעות פסיקת מזונות ניתן "לשבור" את התלות המוחלטת בו.
תביעת גירושין
אם קיימת אלימות כלכלית מתמשכת, לרוב אין מנוס מלסיים את הקשר. הגשת תביעת גירושין באופן רשמי (בבית הדין הרבני, כאשר מדובר בבני זוג יהודים) היא צעד מתבקש. בתביעה ניתן לפרט את מקרי האלימות הכלכלית ולבסס את הדרישה להתיר את הנישואין לאלתר. בנוסף, בדרך כלל תביעת גירושין תלווה בתביעות נלוות, כגון תביעה למשמורת ילדים (אם יש) ותביעה למזונות ילדים, על מנת להבטיח גם את צרכי הילדים למרות התנהגות האב.
תביעת כתובה
כפי שציינו, לאישה עומדת הזכות לתבוע את סכום כתובתה בעת הגירושין, במיוחד כשהגירושין נכפים עליה עקב אלימות מצד הבעל. בתביעת הכתובה על האישה להוכיח את עילת הגירושין (במקרה זה, אלימות כלכלית) שתחייב את הבעל בתשלום הכתובה. הצלחה בתביעה זו משמעותה שהאישה תקבל פיצוי כספי משמעותי (סכום הכתובה) עם סיום הנישואין – דבר המסייע לה להתחיל את פרק חייה החדש עם רשת ביטחון כלכלית מסוימת.
איזון משאבים וחלוקת רכוש
אלימות כלכלית בגירושין מלווה לעיתים קרובות בניסיונות של בן הזוג האלים להשתלט על רכוש משותף או להבריח נכסים לפני הפרידה. לכן, כחלק מהליך הגירושין יש להגיש תביעה לאיזון משאבים (במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג) או לפירוק שיתוף בנכסים. במסגרת ההליך, בית המשפט יבחן את כלל הנכסים, הזכויות והחובות שצברו בני הזוג במהלך הנישואין, ויחלק אותם באופן שוויוני והוגן. חשוב להדגיש שגם אם נכסים רשומים פורמלית רק על שם אחד הצדדים, אין זה אומר שהם שייכים לו בלבד – במיוחד אם ניתן להוכיח שהנכס מומן או התהווה במאמץ משותף. בתי המשפט מוסמכים להקפיא מצב קיים, לבטל העברות רכוש שנעשו בחשאי בסמוך לגירושין, ואף לקחת בחשבון התנהגות כלכלית חסרת תום לב בעת קביעת חלוקת הרכוש.
צווי מניעה והבטחת זכויות מיידית
במקרים חמורים, ניתן לבקש מבית המשפט לנקוט בצעדים דחופים שיגנו על הצד הנפגע מבחינה כלכלית. למשל, צו עיקול נכסים ימנע מהבעל להמשיך להבריח כספים או למכור רכוש במהלך ההליכים. צו עיכוב יציאה מהארץ יכול למנוע מצב בו בן הזוג האלים ינסה לברוח לחו"ל עם הכסף.
בנוסף, אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים וחשבונות, זאת כדי לחשוף מה עלה בגורל הכספים והנכסים המשותפים. כלי משפטי זה יחייב את בן הזוג לחשוף מידע פיננסי, ובמקרה שיסרב או ייתפס בהסתרת מידע, הדבר ישחק לטובת הצד הנפגע בדיון על חלוקת הרכוש.
מעורבות חוקרים פרטיים ומומחים כלכליים
כאשר יש חשד משמעותי להעלמת נכסים או להכנסות שמוסתרות (למשל בעסק בבעלות הבעל), ניתן לשקול העסקת חוקר פרטי או רואה חשבון פורנזי. חוקר פרטי מיומן יוכל להתחקות אחר הכספים "האבודים", בין אם הוסתרו בחשבון בנק סודי ובין אם הועברו לקרוב משפחה או לצד שלישי. מציאת הוכחות להברחת נכסים תהווה קלף מיקוח משמעותי בבית המשפט. אף כי מדובר במהלך לא זול, הוא עשוי להציל חלק ניכר מהרכוש המשותף לפני שיעלם. בתי המשפט רואים בחומרה העלמת נכסים ומוכנים לנקוט צעדים נגד מי שפועל כך בחוסר תום לב.
היבט החוק והאפשרות לתביעה נזיקית
בשנת 2020 ובשנת 2022 עלו בכנסת הצעות חוק שנועדו להתמודד ישירות עם אלימות כלכלית במשפחה. הצעות אלו ביקשו להגדיר אלימות כלכלית כעוולה אזרחית (נזיקית) ולאפשר לבתי המשפט לתת צו למניעת אלימות כלכלית ואף לפסוק פיצויים כספיים לקורבן. נכון לעתה, הצעות החוק הללו טרם הבשילו לחקיקה מחייבת, ולכן לא קיימת עדיין עילת תביעה נפרדת בנזיקין בגין אלימות כלכלית. עם זאת, גם במצב החוקי הנוכחי ניתן לקבל סעד במסגרת תביעות הגירושין הקיימות (מזונות, רכוש, כתובה וכו'), ובמקרים מסוימים לטעון לפיצוי עקיף על הנזק הכלכלי במסגרת חלוקת הרכוש. התמונה עשויה להשתנות בעתיד אם וכאשר יחוקק חוק ייעודי, אבל עד אז חשוב לנצל בחוכמה את הכלים המשפטיים הקיימים כדי להתגונן מפני אלימות כלכלית ולהשיג צדק.
איך מבדילים בין אלימות כלכלית לבין "חסכנות" או ויכוח כספי רגיל?
גבול דק לכאורה עובר בין התנהלות כלכלית קפדנית לבין אלימות כלכלית, אך למעשה ההבחנה ברורה:
- חסכנות – נובעת מדאגה כנה לטובת שני בני הזוג והמשפחה, ומתבטאת בשיתוף פעולה ושקיפות בהחלטות הכספיות.
- אלימות כלכלית – מתאפיינת בשליטה חד-צדדית ובמניעים של כוח וענישה.
אם בן זוגך אוסר עלייך כל הוצאה קטנה, מונע ממך מידע וגישה לכספים, או גורם לך לפחד מתמיד סביב נושא הכסף – אלו הם אינם צעדי חסכון תמימים, אלא סימנים מובהקים להתעללות כלכלית.
איך לפעול במקרה של אלימות כלכלית?
שלבים ראשוניים חיוניים במקרה של אלימות כלכלית בגירושין
- תיעוד מדוקדק – מהווה את הבסיס להוכחת האלימות הכלכלית. יש לאסף כל המסמכים הכספיים הזמינים: תדפיסי בנק, דוחות אשראי, הצהרות מס, ורישום מפורט של אירועי התעללות כולל תאריכים ונסיבות.
- פנייה מיידית לקו החם של משרד הרווחה 118 – זמין 24 שעות ביממה בעברית, ערבית, אמהרית, רוסית ואנגלית. השירות מספק ייעוץ ראשוני והפניות לשירותי תמיכה.
מסגרת משפטית להגנה במקרה של אלימות כלכלית בגירושין
הגשת בקשה לצו הגנה יכולה להתבצע במקביל להליכי הגירושין ותספק הגנה מיידית. בתי המשפט יכולים להקפיא נכסים, למנוע העברתם, ולחייב במזונות זמניים במהלך ההליכים.
סוגי הסעדים המשפטיים הזמינים
| סוג הסעד | בית המשפט המוסמך | משך זמן ליישום | תוקף |
| צו הגנה חירום | בית משפט לענייני משפחה | מיידי | 7 ימים ראשוניים |
| צו הגנה מורחב | בית משפט לענייני משפחה | תוך שבוע | עד 6 חודשים |
| הקפאת נכסים | בית משפט אזרחי | תוך ימים | למשך ההליך |
| מזונות זמניים | בית דין רבני / בית משפט אזרחי | 2-4 שבועות | עד סיום ההליך |
| פיצויים אזרחיים | בית משפט אזרחי | חודשים | קבוע |
| צו טיפול למתעלל | בית משפט לענייני משפחה | שבועות | שנה או יותר |
האם ניתן להוכיח אלימות כלכלית בעזרת עדות הקורבן בלבד?
כן, לצורך קבלת צו הגנה חירום די בעדות הקורבן בלבד. עם זאת, לתביעות אזרחיות ופליליות נדרשות עדויות נוספות כמו מסמכים כספיים, עדי ראייה, או דוחות מומחים. חשוב לתעד כל אירוע ולשמור כל מסמך רלוונטי.
לסיכום, אלימות כלכלית בגירושין היא בעיה חמורה שדורשת מודעות, נחישות ופעולה משפטית נחרצת. אם את או אתה מרגישים שכלכלת חייכם נמצאת בשליטת הצד השני ושאתם קורבן להתעללות כלכלית – אל תאפשרו למצב להימשך. מומלץ בחום לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי, כדי לעצור את ההתעללות ולממש את זכויותיכם במסגרת הליכי הגירושין.
משרד עו״ד ונוטריון איריס גרבר הוא משרד בוטיק המתמחה בדיני משפחה וגירושין. אנו מספקים לכל לקוח ולקוחה ליווי מקצועי, אמין ואישי, תוך התאמת פתרונות ייחודיים למצבו/ה. אל תתמודדו עם אלימות כלכלית לבד – פנו אלינו לקבלת ייעוץ וסיוע משפטי, ונלחם יחד כדי להבטיח את זכויותיכם ולעזור לכם לפתוח דף חדש ובטוח בחייכם.
