חלוקת רכוש בין בני זוג

כיצד נקבעת חלוקת הרכוש

הכלל הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג הינו כי חלוקת רכוש תהא שווה בשווה ביניהם, בעין ככל הניתן או בשווה ערך כספי. זאת, למעט חריגים.

דירת מגורים הינה בעקרון הרכוש בעל הערך היקר ביותר שנצבר במהלך חיים משותפים. לכל צד יש כעקרון על פי חוק זכות ראשונים לרכוש חלקו של הצד האחר בדירה במקרה של מכירה. כאשר נמכרת הדירה לצד ג' בשוק החופשי לכל המרבה במחיר, כל צד מקבל מחצית התמורה בניכוי הוצאות המכירה.

לעיתים ובהעדר הסכמה מתמנה כונס נכסים למכירת הדירה, הפועל בשם הצדדים וכזרוע של בית המשפט, עד למכירת הדירה וחלוקת התמורה בין הצדדים.

בין יתר הרכוש שצריך לחלק בין בני זוג, קיימים הזכויות הסוציאליות שצברו הצדדים במהלך הנישואין, ציוד ומטלטלין שנצבר במהלך הנישואין, כספים ופקדונות כספיים ועוד, שאת כלם יחלק בית המשפט במסגרת תביעה רכושית שהונחה בפניו.

לעיתים קיים הסכם ממון או הסכם רכושי אחר שבמסגרתו הסכימו הצדדים הכיצד לחלק את רכושם. בהנחה שהסכם זה קיים או אמור להיחתם, כעקרון יש צורך לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין.

דרך המלך הטובה ביותר הינה להגיע להסכם בין הצדדים שבמסגרתו, כאמור, לחלק את הרכוש, בין הצדדים. עת הדבר לא מתאפשר כי אז בית המשפט אשר דן בתביעה רכושית, יכריע בענין.

בית המשפט יבדוק מהו מועד הקרע בין הצדדים, כלומר המועד בו נפרדו הצדדים או המועד שבו הסתיים השיתוף ביניהם. בנוסף, בית המשפט יבדוק מהו הרכוש מכל מין וסוג שהוא אשר הצטבר לצדדים במהלך החיים המשותפים ויקבע את החלוקה בין הצדדים. היה וקיים רכוש אשר לא נצבר במהלך החיים המשותפים כי אז הוא יהיה שייך לאותו צד שהביאו ו/או קיבלו.

לאחר מתן פסק דין או במקרה של הסכם – אישור הסכם, ירשום כל צד עיקול או הערת אזהרה אצל אותם גופים בהם יש לבן זוגו רכוש, על מנת שניתן יהיה לממש את חלקו בהתאם לפסק הדין או ההסכם.

מתי ניתן לדרוש חלוקת רכוש בגירושין?

היה ואין הסכמה בין בני הזוג, ובעת קיומו של סכסוך משפטי בין בני הזוג, הרי שהליך חלוקת רכוש בגירושין, יתבצע, תוך שנה מיום הגשת תביעה לגירושין או להתרת נישואין, תוך שנה ממועד הגשת תביעה לפירוק שיתוף לבית המשפט לעניני משפחה או תוך שנה ממועד התחלה של מגורים בנפרד.

בעת שמתרחש סכסוך משפטי וגירושין, יידרש בית המשפט לעניני משפחה לפסוק מהו אותו רכוש משותף לצדדים שקיים, אם בכלל, שאותו יש לחלק ובאיזה אופן יש לבצע חלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין.

במסגרת סכסוך משפטי, לעיתים, אנו נחשפים למקרים מחפירים, בהם צד אחד מבריח רכוש המשותף לצדדים ממשנהו או נסיון של צד לטעון לקיומם של חובות דמיוניים. תפקידו של בית המשפט לחשוף זאת ולהגיע לחקר האמת.

בנוסף, ולעיתים אותו נכס מקרקעין רשום רק על שם צד אחד ולא על שם שני הצדדים. בעת חלוקת רכוש בין בני זוג בית המשפט לעניני משפחה יכול לקבוע, במקרים מתאימים, כי למרות זאת יש להצהיר כי אותו נכס מקרקעין הינו בבעלות משותפת. אמנם כל מקרה לגופו, ובית המשפט יקבע זאת על בסיס הבנתו את כוונת הצדדים, הסתמכות של מי מהצדדים, האם המדובר במגורים משותפים ארוכי שנים וכו'.

חלוקת רכוש בהסכמה

כעקרון, כל נושא חלוקת רכוש בגירושין בין בני זוג, יכול להיות מוסכם. כך בני זוג יכולים בהסכמה לערוך הסכם גירושין, ובו להסדיר את נושא החלוקה ביניהם וכן, בני זוג יכולים לערוך הסכם ממון במהלך הנישואין, אף ללא פירוד, ולהסדיר את נושא החלוקה היה וייפרדו או במהלך הנישואין.

הסכם שכזה, חייב להיות ערוך כהסכם ממון לכל דבר, ועליו להיות מאושר ולקבל תוקף של פסק דין על ידי ערכאה משפטית (בית משפט לעניני משפחה או בית הדין הרבני)